קטגוריה: ביאורי הרב גינזבורג

דרכה של תורה

כך היא דרכה של תורה, פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה… האם כוונת המשנה שהלומד תורה, ורוצה לזכות בכתרה של תורה, צריך לצום, לענות ולסגף את עצמו? לא! אדרבא, חז"ל לימדונו ש"כל היושב בתענית [ללא סיבה מיוחדת] נקרא חוטא"[1], במיוחד … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק ו' | כתיבת תגובה

 מאמר ודבור

בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת נִבְרָא הָעוֹלָם. וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר, וַהֲלֹא בְמַאֲמָר אֶחָד יָכוֹל לְהִבָּרְאוֹת? אֶלָּא לְהִפָּרַע מִן הָרְשָׁעִים שֶׁמְּאַבְּדִין אֶת הָעוֹלָם שֶׁנִּבְרָא בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת, וְלִתֵּן שָׂכָר טוֹב לַצַּדִּיקִים שֶׁמְּקַיְּמִין אֶת הָעוֹלָם שֶׁנִּבְרָא בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת. תשע פעמים כתוב "ויאמר" במעשה בראשית, והעשירי הוא … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק ה' | כתיבת תגובה

 מצוה גוררת מצוה

בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר, הֱוֵי רָץ לְמִצְוָה קַלָּה, וּבוֹרֵחַ מִן הָעֲבֵרָה. שֶׁמִּצְוָה גּוֹרֶרֶת מִצְוָה, וַעֲבֵרָה גוֹרֶרֶת עֲבֵרָה. שֶׁשְּׂכַר מִצְוָה מִצְוָה, וּשְׂכַר עֲבֵרָה עֲבֵרָה.   פירש הברטנורא "כך מנהגו של עולם, העושה מצוה אחת נוח לו לעשות אחרות, והמתחיל בעבירות קשה לפרוש … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק ד' | כתיבת תגובה

 נח ונקי

[ג, ט] הוּא הָיָה אוֹמֵר, כֹּל שֶׁרוּחַ הַבְּרִיּוֹת נוֹחָה הֵימֶנּוּ, רוּחַ הַמָּקוֹם נוֹחָה הֵימֶנּוּ. וְכֹל שֶׁאֵין רוּחַ הַבְּרִיּוֹת נוֹחָה הֵימֶנּוּ, אֵין רוּחַ הַמָּקוֹם נוֹחָה הֵימֶנּוּ. רבי חנינא בן דוסא מלמד שרוח הבריות היא המדד לרוח המקום, "כל מי שאהוב למטה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק ג' | כתיבת תגובה

זהירות!

[פרק ב משנה א] רַבִּי אוֹמֵר… וֶהֱוֵי זָהִיר בְּמִצְוָה קַלָּה כְּבַחֲמוּרָה, שֶׁאֵין אַתָּה יוֹדֵעַ מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁל מִצְוֹת. בפרקי אבות נאמר שבע פעמים להיות זהיר, ויש לכוון אותן כנגד שבע המדות מחסד ועד מלכות. זהירות בכלל שייכת למלכות[א], ולכן המדות … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק ב' | כתיבת תגובה

שמעיה ואבטליון

שְׁמַעְיָה וְאַבְטַלְיוֹן קִבְּלוּ מֵהֶם. שְׁמַעְיָה אוֹמֵר, אֱהוֹב אֶת הַמְּלָאכָה, וּשְׂנָא אֶת הָרַבָּנוּת, וְאַל תִּתְוַדַּע לָרָשׁוּת. שמעיה ואבטליון היו "מבני בניו של סנחריב"[א], ולדעת הרמב"ם ועוד מפרשים[ב] הכוונה שהיו גרי צדק ממש (ולא כמי שאומר שהיו מצאצאי גרים[ג]), וכן עולה מדברי … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק א' | כתיבת תגובה

חמשה קנינים

[פרק ו משנה י] חֲמִשָׁה קִנְיָנִים קָנָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּעוֹלָמוֹ, וְאֵלּוּ הֵן, תּוֹרָה קִנְיָן אֶחָד, שָׁמַיִם וָאָרֶץ קִנְיָן אֶחָד, אַבְרָהָם קִנְיָן אֶחָד, יִשְׂרָאֵל קִנְיָן אֶחָד, בֵּית הַמִּקְדָּשׁ קִנְיָן אֶחָד. רבי אייזיק מהומיל מסביר בעומק את משנתנו. תחילה הוא שואל: … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק ו' | כתיבת תגובה

תלמידי אברהם

כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ שְׁלשָׁה דְבָרִים הַלָּלוּ הוּא מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ, וּשְׁלשָׁה דְבָרִים אֲחֵרִים הוּא מִתַּלְמִידָיו שֶׁל בִּלְעָם הָרָשָׁע: תַּלְמִידָיו שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ עַיִן טוֹבָה, וְרוּחַ נְמוּכָה, וְנֶפֶשׁ שְׁפָלָה. תַּלְמִידָיו שֶׁל בִּלְעָם הָרָשָׁע עַיִן רָעָה, וְרוּחַ גְּבוֹהָה, וְנֶפֶשׁ רְחָבָה… … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק ה' | כתיבת תגובה

איזהו חכם

[פרק ד משנה א] בֶּן זוֹמָא אוֹמֵר, אֵיזֶהוּ חָכָם? הַלּוֹמֵד מִכָּל אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר 'מִכָּל מְלַמְּדַי הִשְׂכַּלְתִּי כִּי עֵדְוֹתֶיךָ שִׂיחָה לִּי'. ישנם שלשה מאמרי "איזהו חכם": "איזהו חכם הלומד מכל אדם", "איזהו חכם הרואה את הנולד"[1], "איזהו חכם המכיר את מקומו"[2]. … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק ד' | כתיבת תגובה

בור ועם הארץ

הוּא הָיָה אוֹמֵר אֵין בּוּר יְרֵא חֵטְא וְלֹא עַם הָאָרֶץ חָסִיד… מפרש הברטנורא "בור – ריק מכל דבר ואפילו בטיב משא ומתן אינו יודע. והוא גרוע מעם הארץ…. ולא עם הארץ חסיד – אבל ירא חטא אפשר שיהיה, שהרי הוא … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק ב' | כתיבת תגובה