קטגוריה: פרק ד'
תקות אנוש
משנה ד: רַבִּי לְוִיטָס אִישׁ יַבְנֶה אוֹמֵר, מְאֹד מְאֹד הֱוֵי שְׁפַל רוּחַ שֶׁתִּקְוַת אֱנוֹשׁ רִמָּה. "תקות" פירושו אחרית וסוף, ועל האדם לחשוב על אחריתו (לפי הרמב"ם). ובמדרש שמואל הביא פירוש: מאד מאד הוי שפל רוח בפני מי שמחרף אותך, שהרי … להמשיך לקרוא
מצוה גוררת מצוה
בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר, הֱוֵי רָץ לְמִצְוָה קַלָּה, וּבוֹרֵחַ מִן הָעֲבֵרָה. שֶׁמִּצְוָה גּוֹרֶרֶת מִצְוָה, וַעֲבֵרָה גוֹרֶרֶת עֲבֵרָה. שֶׁשְּׂכַר מִצְוָה מִצְוָה, וּשְׂכַר עֲבֵרָה עֲבֵרָה. פירש הברטנורא "כך מנהגו של עולם, העושה מצוה אחת נוח לו לעשות אחרות, והמתחיל בעבירות קשה לפרוש … להמשיך לקרוא
איזהו חכם
[פרק ד משנה א] בֶּן זוֹמָא אוֹמֵר, אֵיזֶהוּ חָכָם? הַלּוֹמֵד מִכָּל אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר 'מִכָּל מְלַמְּדַי הִשְׂכַּלְתִּי כִּי עֵדְוֹתֶיךָ שִׂיחָה לִּי'. ישנם שלשה מאמרי "איזהו חכם": "איזהו חכם הלומד מכל אדם", "איזהו חכם הרואה את הנולד"[1], "איזהו חכם המכיר את מקומו"[2]. … להמשיך לקרוא
איזהו חכם? פירוש נוצר חסד
בס"ד בֶּן זוֹמָא אוֹמֵר, אֵיזֶהוּ חָכָם? הַלּוֹמֵד מִכָּל אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר מִכָּל מְלַמְּדַי הִשְׂכַּלְתִּי כִּי עֵדְוֹתֶיךָ שִׂיחָה לִּי. אֵיזֶהוּ גִבּוֹר? הַכּוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר טוֹב אֶרֶךְ אַפַּיִם מִגִּבּוֹר וּמשֵׁל בְּרוּחוֹ מִלֹּכֵד עִיר. אֵיזֶהוּ עָשִׁיר? הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל … להמשיך לקרוא
רַבִּי לְוִיטָס אִישׁ יַבְנֶה אוֹמֵר: מְאֹד מְאֹד הֱוֵי שְׁפַל רוּחַ, שֶׁתִּקְוַת אֱנוֹשׁ רִמָּה.
הביטוי "מאד מאד" מופיע כאן פעם יחידה בכל המשנה. בתורה כתוב "מאד מאד" במספר פסוקים, ובחסידות[א] השוו (מעין 'גזרה שוה') בין המאמר "מאד מאד הוי שפל רוח", לדברי יהושע וכלב לעם ישראל "טובה הארץ מאד מאד"[ב] – מי שנוהג … להמשיך לקרוא
רַבִּי לְוִיטָס אִישׁ יַבְנֶה אוֹמֵר: מְאֹד מְאֹד הֱוֵי שְׁפַל רוּחַ, שֶׁתִּקְוַת אֱנוֹשׁ רִמָּה.
רבי לויטס נוקט לשון ייחודית וקיצונית, "מאד מאד". וכך כתב הרמב"ם[א] שבכל המידות על האדם למצוא את 'דרך האמצע' ולא ללכת אחר קיצוניוּת, מלבד מידת הגאוה שבה צריך ללכת עד לקצה השני, "שלא ישאירו בנפש זכר לגאוה בשום פנים" (בספרו[ב] … להמשיך לקרוא
"אל תהי בז לכל אדם ואל תהי מפליג לכל דבר, שאין לך אדם שאין לו שעה ואין לך דבר שאין לו מקום"
בע"ה סיכום שיעור מפי הרב יצחק גינזבורג[1] כתוב "אל תהי בז לכל אדם ואל תהי מפליג לכל דבר, שאין לך אדם שאין לו שעה ואין לך דבר שאין לו מקום" (פרקי אבות פ"ד – מאמר של בן עזאי). מה זה … להמשיך לקרוא
שתי שיטות בסוד כתר תורה כתר כהונה וכתר מלכות
לצפיה בשיעור "ראשו כתם פז" – שלשה כתרים נחזור לפסוק "ראשו כתם פז": מה הרמז המפורסם של כתם? [כתר-תפארת-מלכות]. אם אמרת זאת, ראש-תוך-סוף של הספירות, נזכיר את הרמז המפורסם שכתר–תפארת–מלכות עולה 13 (אהבה) בחזקת 3 – הכאת ג האהבות כאחד, … להמשיך לקרוא
סוד הוי' במשנה הפותחת את פרק ד
לצפיה בשיעור א. הקדמה לפרקי אבות – מספר הפרק במשנת הפתיחה מאז שבועות אנחנו לומדים פרקי אבות ומתבוננים בהם. משנה אותיות נשמה, יש בזה כח מיוחד של גילוי אור נשמה בגוף (וכן לפעול עילוי הנשמה), כידוע. סוד הוי' במשנה הפותחת … להמשיך לקרוא
ביאורים בפרקי אבות (כ-כט) פ"ד מי"ז
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, שְׁלשָׁה כְתָרִים הֵן, כֶּתֶר תּוֹרָה וְכֶתֶר כְּהֻנָּה וְכֶתֶר מַלְכוּת, וְכֶתֶר שֵׁם טוֹב עוֹלֶה עַל גַּבֵּיהֶן: כ. רמזי משנת "שלשה כתרים" רמזי שם סאל ושם ככה בעל הנוצר חסד (הרבי מקאמרנא) מתחיל את פירושו למשנה זו מסוד שם … להמשיך לקרוא