קטגוריה: ביאורי הרב גינזבורג

חרות ותורה

אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, בְּכָל יוֹם וָיוֹם בַּת קוֹל יוֹצֵאת מֵהַר חוֹרֵב וּמַכְרֶזֶת וְאוֹמֶרֶת אוֹי לָהֶם לַבְּרִיּוֹת מֵעֶלְבּוֹנָהּ שֶׁל תּוֹרָה… וְאוֹמֵר וְהַלֻּחֹת מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים הֵמָּה וְהַמִּכְתָּב מִכְתַּב אֱלֹהִים הוּא חָרוּת עַל הַלֻּחֹת, אַל תִּקְרָא חָרוּת אֶלָּא חֵרוּת, שֶׁאֵין לְךָ … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק ו' | כתיבת תגובה

מועט מחזיק את המרובה

עֲשָׂרָה נִסִּים נַעֲשׂוּ לַאֲבוֹתֵינוּ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ… עוֹמְדִים צְפוּפִים וּמִשְׁתַּחֲוִים רְוָחִים. וְלֹא הִזִּיק נָחָשׁ וְעַקְרָב בִּירוּשָׁלַיִם מֵעוֹלָם, וְלֹא אָמַר אָדָם לַחֲבֵרוֹ צַר לִי הַמָּקוֹם שֶׁאָלִין בִּירוּשָׁלַיִם. "משתחווים רווחים" היינו ארבע אמות לכל אחד, "שלא יהא אדם שומע תפלתו של חברו"[א], או … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק ה' | כתיבת תגובה

פרק ג / תיקון האתה

עֲקַבְיָא בֶן מַהֲלַלְאֵל אוֹמֵר, הִסְתַּכֵּל בִּשְׁלשָׁה דְבָרִים וְאֵין אַתָּה בָא לִידֵי עֲבֵרָה. דַּע מֵאַיִן בָּאתָ, וּלְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ, וְלִפְנֵי מִי אַתָּה עָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן. מֵאַיִן בָּאתָ, מִטִּפָּה סְרוּחָה, וּלְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ, לִמְקוֹם עָפָר רִמָ פירש רבי משה מקוברין "אם … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק ג' | כתיבת תגובה

אבות פרק ב' / בור סוד

חֲמִשָּׁה תַלְמִידִים הָיוּ לוֹ לְרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי… הוּא הָיָה מוֹנֶה שְׁבָחָם. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן הוֹרְקְנוּס בּוֹר סוּד שֶׁאֵינוֹ מְאַבֵּד טִפָּה… וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ כְּמַעְיָן הַמִּתְגַּבֵּר. הוּא הָיָה אוֹמֵר, אִם יִהְיוּ כָל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל בְּכַף מֹאזְנַיִם וֶאֱלִיעֶזֶר בֶּן הֻרְקְנוֹס … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק ב' | כתיבת תגובה

פרק אבות / תורה מסיני

משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי, וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ, וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים, וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים, וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה. פרקי אבות פותחים בתחילת התורה, בנקודת הראשית, והרמז: קבל תורה מסיני = בראשית (ורמז מיוחד לשנה שלנו: תורה מסיני = תשפא). חז"ל מפרשים "הר סיני … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק א' | כתיבת תגובה

אמונת חכמים

וְהַתּוֹרָה נִקְנֵית בְּאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה דְבָרִים וְאֵלוּ הֵן… בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים. כך אמר דוד המלך לשלמה בנו "דע את אלהי אביך ועבדהו… אם תדרשנו ימצא לך"[א] – דרישת ה' וידיעתו הם באמונת חכמים, דרך "אלהי אביך", נשמות הצדיקים (אבות). במיוחד, החסידות החייתה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק ו' | כתיבת תגובה

צבת בצבת

[משנה ו] עֲשָׂרָה דְבָרִים נִבְרְאוּ בְעֶרֶב שַׁבָּת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת… וְיֵשׁ אוֹמְרִים אַף הַמַּזִּיקִין וְאַף צְבָת בִצְבָת עֲשׂוּיָה. צבת היא המלקחיים, "ומלקחיה" מתרגם אונקלוס "וציבתהא"[א]. בגמרא[ב] מובא מאמר זה כדברי רבי יהודה, "צבתא בצבתא מתעבדא, וצבתא קמייתא מאן עבד? הא לאי … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק ה' | כתיבת תגובה

תקות אנוש

משנה ד: רַבִּי לְוִיטָס אִישׁ יַבְנֶה אוֹמֵר, מְאֹד מְאֹד הֱוֵי שְׁפַל רוּחַ שֶׁתִּקְוַת אֱנוֹשׁ רִמָּה. "תקות" פירושו אחרית וסוף, ועל האדם לחשוב על אחריתו (לפי הרמב"ם). ובמדרש שמואל הביא פירוש: מאד מאד הוי שפל רוח בפני מי שמחרף אותך, שהרי … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק ד' | כתיבת תגובה

חכמה ויראה

משנה ט: רַבִּי חֲנִינָא בֶן דּוֹסָא אוֹמֵר, כֹּל שֶׁיִּרְאַת חֶטְאוֹ קוֹדֶמֶת לְחָכְמָתוֹ, חָכְמָתוֹ מִתְקַיֶּמֶת. וְכֹל שֶׁחָכְמָתוֹ קוֹדֶמֶת לְיִרְאַת חֶטְאוֹ, אֵין חָכְמָתוֹ מִתְקַיֶּמֶת… מפרש הברטנורא: "כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו" שלומד כדי להיות ירא חטא (ואז היראה היא קודמת במחשבה, "סוף … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק ג' | כתיבת תגובה

הגלגלת ותיקון האמונה

[אבות ב, ו] אַף הוּא רָאָה גֻלְגֹּלֶת אַחַת שֶׁצָּפָה עַל פְּנֵי הַמָּיִם. אָמַר לָהּ: עַל דַּאֲטֵפְתְּ אַטְפוּךְ, וְסוֹף מְטַיְּפַיִךְ יְטוּפוּן. מדובר בהלל הזקן. לפי הפשט, הלל בא ללמד על השגחה פרטית ועונש "מדה כנגד מדה", "אטפת" הוא לשון הצפה (ט-צ … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק ב' | כתיבת תגובה