קטגוריה: ביאורי הרב גינזבורג

רַבִּי אֶלְעָזָר אִישׁ בַּרְתּוֹתָא אוֹמֵר: תֶּן לוֹ מִשֶּׁלּוֹ שֶׁאַתָּה וְשֶׁלְּךָ שֶׁלּוֹ, וְכֵן בְּדָוִד הוּא אוֹמֵר: 'כִּי מִמְּךָ הַכֹּל וּמִיָּדְךָ נָתַנּוּ לָךְ'.

מדובר כאן על הכרה כפולה בעמידת האדם מול ה': כל חפצי האדם הם של ה', "שלך שלו", כדברי חז"ל "'מי הקדימני ואשלם', מי קִלס לפני עד שלא נתתי לו נשמה? מי עשה לי מזוזה עד שלא נתתי לו בית? מי … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק ג' | כתיבת תגובה

נִתַּאי הָאַרְבֵּלִי אוֹמֵר: הַרְחֵק מִשָּׁכֵן רָע, וְאַל תִּתְחַבֵּר לָרָשָׁע, וְאַל תִּתְיָאֵשׁ מִן הַפֻּרְעָנוּת.

"הרחק משכן רע ואל תתחבר לרשע", מכאן מובנים דברי הרמב"ם "אם היה במדינה שמנהגותיה רעים ואין אנשיה הולכים בדרך ישרה, ילך למקום שאנשיה צדיקים ונוהגים בדרך טובים. ואם היו כל המדינות שהוא יודעם ושומע שמועתן נוהגים בדרך לא טובה… ישב … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק א' | כתיבת תגובה

רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה לִשְׁמָהּ זוֹכֶה לִדְבָרִים הַרְבֵּה… וְנוֹתֶנֶת לוֹ מַלְכוּת וּמֶמְשָׁלָה וְחִקּוּר דִּין, וּמְגַלִּין לוֹ רָזֵי תוֹרָה…

מלכות היא מרצון העם, "ומלכותו ברצון קִבלו עליהם"[א]. זו צורת השלטון הרצויה, ולכן מצוה למנות מלך, "שום תשים עליך מלך"[ב]. לעומת זאת, ממשלה היא שלטון בכפיה. "כִּי לַה' הַמְּלוּכָה, וּמֹשֵׁל בַּגּוֹיִם"[ג] – ה' מולך על בני ישראל המקבלים ברצון עול … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק ו' | כתיבת תגובה

כָּל מַחֲלֹקֶת שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם, וְשֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם אֵין סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם. אֵיזוֹ הִיא מַחֲלֹקֶת שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם? זוֹ מַחֲלֹקֶת הִלֵּל וְשַׁמַּאי. וְשֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם? זוֹ מַחֲלֹקֶת קֹרַח וְכָל עֲדָתוֹ.

מהמשנה נראה שמחלוקת היא דבר חיובי, כמו שמפרש רבינו  יונה "הכוונה שלעולם יתקיימו במחלוקת, היום יחלוקו בדבר אחד למחר בדבר אחר… ולא עוד אלא שאורך ימים ושנות חיים יוסיפו להם". לעומת זאת, מחלוקת שאינה לשם שמים אין סופה להתקיים כיוון … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה Uncategorized, פרק ה' | כתיבת תגובה

רַבִּי לְוִיטָס אִישׁ יַבְנֶה אוֹמֵר: מְאֹד מְאֹד הֱוֵי שְׁפַל רוּחַ, שֶׁתִּקְוַת אֱנוֹשׁ רִמָּה.  

  הביטוי "מאד מאד" מופיע כאן פעם יחידה בכל המשנה. בתורה כתוב "מאד מאד" במספר פסוקים, ובחסידות[א] השוו (מעין 'גזרה שוה') בין המאמר "מאד מאד הוי שפל רוח", לדברי יהושע וכלב לעם ישראל "טובה הארץ מאד מאד"[ב] – מי שנוהג … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה Uncategorized, פרק ד' | כתיבת תגובה

רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוּדָעִי אוֹמֵר: הַמְחַלֵּל אֶת הַקָּדָשִׁים, וְהַמְבַזֶּה אֶת הַמּוֹעֲדוֹת, וְהַמַּלְבִּין פְּנֵי חֲבֵרוֹ בָרַבִּים, וְהַמֵּפֵר בְּרִיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ, וְהַמְגַלֶּה פָנִים בַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא כַהֲלָכָה, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ תוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא.

יש כאן חמשה דברים המקבילים לספירות חכמה-בינה-תפארת-יסוד-מלכות: "המחלל את הקדשים": בפשט[א] מדובר במי שחילל-הפסיד קרבן (טומאה או פיגול וכדו') או השתמש לצרכו בהקדש. ובדרך החסידות פירשו[ב] שמבזה את הצדיקים המקודשים לה'. שני הפירושים שייכים לספירת החכמה, שפנימיותה בטול: הפסוק "וְהָיָה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה Uncategorized, פרק ג' | כתיבת תגובה

רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: שְׁלשָׁה שֶׁאָכְלוּ עַל שֻׁלְחָן אֶחָד וְלֹא אָמְרוּ עָלָיו דִּבְרֵי תוֹרָה, כְּאִלּוּ אָכְלוּ מִזִּבְחֵי מֵתִים, שֶׁנֶּאֱמַר: 'כִּי כָּל שֻׁלְחָנוֹת מָלְאוּ קִיא צֹאָה בְּלִי מָקוֹם'. אֲבָל שְׁלשָׁה שֶׁאָכְלוּ עַל שֻׁלְחָן אֶחָד וְאָמְרוּ עָלָיו דִּבְרֵי תוֹרָה, כְּאִלּוּ אָכְלוּ מִשֻּׁלְחָנוֹ שֶׁל מָקוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: 'וַיְדַבֵּר אֵלַי זֶה הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר לִפְנֵי ה".

הפסוק "זה השלחן אשר לפני ה'" נאמר למעשה על המזבח בבית המקדש[א], ומכאן למדו חז"ל "כל זמן שבית המקדש קיים מזבח מכפר על ישראל, ועכשיו שֻלחנו של אדם מכפר עליו"[ב] (אמנם בגמרא מוסבר שהשולחן מכפר כשאדם מארח עניים בסעודתו, ואילו … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה Uncategorized, פרק ג' | כתיבת תגובה

הוּא הָיָה אוֹמֵר: מַרְבֶּה בָשָׂר – מַרְבֶּה רִמָּה. מַרְבֶּה נְכָסִים – מַרְבֶּה דְאָגָה. מַרְבֶּה נָשִׁים – מַרְבֶּה כְשָׁפִים…

  מן התורה, אין איסור לאיש לשאת כמה נשים. אמנם משנתנו מזהירה שככלל הדבר אינו רצוי, "מרבה נשים מרבה כשפים". הזוגיות האידיאלית היא גבר אחד עם אשה אחת. בפנימיות, ה'כשפים' הם עצם המשיכה של גבר אחד להרבה נשים. כל משיכה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרק ב' | כתיבת תגובה

יוֹסֵי בֶּן יוֹעֶזֶר אִישׁ צְרֵדָה וְיוֹסֵי בֶּן יוֹחָנָן אִישׁ יְרוּשָׁלַיִם קִבְּלוּ מֵהֶם. יוֹסֵי בֶּן יוֹעֶזֶר אִישׁ צְרֵדָה אוֹמֵר: יְהִי בֵיתְךָ בֵּית וַעַד לַחֲכָמִים וֶהֱוֵי מִתְאַבֵּק בַּעֲפַר רַגְלֵיהֶם וֶהֱוֵי שוֹתֶה בַצָמָא אֶת דִבְרֵיהֶם.

  הצמד יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן מהווים את תחילת תקופת ה'זוגות' בישראל. עד אז, התורה הועברה מדור לדור דרך דמות עיקרית אחת. אך במשנתנו חלה תפנית, התורה 'מתפצלת' כביכול לשנים, וכל דמות מדגישה משהו אחר. יותר מזה, תקופת … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה Uncategorized, פרק א' | כתיבת תגובה

בֶּן בַּג בַּג אוֹמֵר: הֲפָךְ בָּהּ וַהֲפָךְ בָּהּ דְּכֹלָּא בָהּ, וּבָהּ תֶּחֱזֵי, וְסִיב וּבְלֵה בָהּ, וּמִנַּהּ לֹא תָזוּעַ שֶׁאֵין לְךָ מִדָּה טוֹבָה הֵימֶנָּה. בֶּן הֵא הֵא אוֹמֵר: לְפוּם צַעֲרָא אַגְרָא.

במשנה זו, שלכמה גרסאות היא החותמת את פרקי אבות[א], בולטים השמות "בן בג בג" ו"בן הא הא" שאינם מופיעים במקום אחר במשנה[ב]. יש מפרשים[ג] שאלו גויים שהתגיירו בתקופה בה הדבר היה אסור מצד השלטונות ולכן קבלו 'שמות קוד' שנועדו להסתירם. … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה Uncategorized, פרק ה' | כתיבת תגובה