עשרה מאמרות

בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת נִבְרָא הָעוֹלָם. וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר, וַהֲלֹא בְמַאֲמָר אֶחָד יָכוֹל לְהִבָּרְאוֹת, אֶלָּא לְהִפָּרַע מִן הָרְשָׁעִים שֶׁמְּאַבְּדִין אֶת הָעוֹלָם שֶׁנִּבְרָא בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת, וְלִתֵּן שָׂכָר טוֹב לַצַּדִּיקִים שֶׁמְּקַיְּמִין אֶת הָעוֹלָם שֶׁנִּבְרָא בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת.

במעשה בראשית כתוב תשע פעמים "ויאמר אלהים", ומוסבר שהמאמר הראשון הוא "בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ", "בראשית נמי מאמר הוא"[א], והוא רמוז ב"במאמר אחד יכול להבראות", מאמר אחד הכולל את כולם. המאמר הראשון הוא הבריאה יש מאין (בגדר 'היולי'), ונקרא "מאמר סתום", עצם הוויית העולם וקיומו, ותשעה המאמרות הבאים נקראים "מאמר פתוח" והם טבע הנהגת העולם.

לעומת עשרה מאמרות יש את עשרת הדברות, בהם כלולים תרי"ג מצוות. הדברות הם ציווי לבעלי בחירה, חוקי התורה שעלינו לקיים. ואילו המאמרות מבטאים את חוקי הטבע של העולם המתנהג ללא בחירה ומודעות אלא בדרך טבעית-ממילאית. אמירה היא לשון רכה ודבור לשון קשה, לכן אמירה מתאימה להנהגה טבעית ודבור מתאים לציווי תקיף.

בפשטות, חוקי התורה, עשרת הדברות, הם בדרגה גבוהה יותר מחוקי הטבע, עשרה מאמרות. תחלה התנהג העולם בדרך הטבע, ללא ציווי ישיר מאת ה', עד מתן תורה, השלמת בחירת ה' בישראל שהם כבעלי בחירה יקיימו את מצוותיו. הנהגת הטבע, עשרה מאמרות, היא כ"מי שאינו מצווה ועושה" (עושה בדרך ממילא), והנהגת התורה, עשרת הדברות, היא בדרך "מצווה ועושה" – והרי "גדול המצווה ועושה"[ב]!  

אכן, המאמר הראשון, "בראשית ברא", רומז לתכלית התיקון, מעל לעשרת הדברות! כלומר, יש מדרגה של קיום רצון ה' מתוך מודעות טבעית, לא מתוך ציווי הנתפס כמשהו חיצוני ומכריח את האדם להתנהג בניגוד לטבעו-רצונו, אלא הזדהות מלאה של האדם עם רצון ה'. זהו הסוד של "מאמר סתום", מאמר נסתר, עצם הבריאה יש מאין, שאז מורגש הבטול כלפי הקב"ה וקיום רצונו בדרך ממילא. דרגה זו תתגלה בימות המשיח, כאשר קיום רצון ה' יהיה בטבעיות, ואז נכון לומר 'גדול מי שאינו מצווה ועושה', דהיינו שעושה לא מתוך ציווי מכריח אלא מתוך ענג ושמחה.

והנה לפני מתן תורה כתוב "כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבני ישראל" – "לבית יעקב, אלו הנשים, תאמר להן בלשון רכה. ותגיד לבני ישראל… דברים הקשין כגידין"[ג]. נמצא שהאשה מסמלת את קיום התורה באופן טבעי, באמירה רכה ונעימה. יחסית, הגבר הוא "מצווה ועושה" והאשה "אינה מצווה ועושה" (כמו במצוות עשה שהזמן גרמה, מהן האשה פטורה אך יכולה לקיימן כמי שאינו מצווה ועושה). לעתיד לבוא תתגלה מעלת האשה, קיום התורה במודעות טבעית, כמי שאינו מצווה ועושה, "אשת חיל עטרת בעלה" (שרש האשה הגבוה מהאיש) וגם הגברים יאמצו את הטבע הנשי המתוקן[ד]. זהו "נקבה תסובב גבר"[ה] – סבת העבודה של הגבר תהיה המודעות הטבעית של האשה, הטבע היהודי המתגלה בארץ ישראל דווקא, והרמז: ארץ ישראל = נקבה תסובב גבר.


[א] ראש השנה לב, א.

[ב] קידושין לא, א.

[ג] שמות יט, ג ורש"י.

[ד] להרחבה ראה בספר מודעות טבעית, מאמר מודעות טבעית וביאור ב' שם.

[ה] ירמיה לא, כא.

פוסט זה פורסם בקטגוריה פרק ה'. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s