דע מה למעלה ממך

רַבִּי אוֹמֵר, אֵיזוֹהִי דֶרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיָּבוֹר לוֹ הָאָדָם, כֹּל שֶׁהִיא תִפְאֶרֶת לְעוֹשֶׂיהָ וְתִפְאֶרֶת לוֹ מִן הָאָדָם… וְהִסְתַּכֵּל בִּשְׁלשָׁה דְבָרִים וְאִי אַתָּה בָא לִידֵי עֲבֵרָה, דַּע מַה לְּמַעְלָה מִמָּךְ, עַיִן רוֹאָה וְאֹזֶן שׁוֹמַעַת, וְכָל מַעֲשֶׂיךָ בַּסֵּפֶר נִכְתָּבִין.

פתיחת כל פרק בפרקי אבות קשורה למספרו. פרק ראשון פותח במקור האחד, "משה קבל תורה מסיני" (כאשר משה עצמו הוא "חד ולא בחושבן" ויהושע הוא "אחד המנוי"). פרק שני פותח "כל שהיא תפארת לעושיה ותפארת לו מן האדם" – יש לבחון כל דבר משתי נקודות מבט. פרק שלישי פותח "עקביא בן מהללאל אומר הסתכל בשלשה דברים". פרק רביעי פותח ברביעיה "איזהו חכם. איזהו גיבור. איזהו עשיר. איזהו מכובד". פרק חמישי פותח "בעשרה מאמרות", דהיינו הה כפולה. פרק שישי פותח "שנו חכמים בלשון המשנה", רמז לששה סדרי משנה[א].

אכן, שלשת הפרקים הראשונים מגיעים מיד ל"שלשה דברים", והתבאר (בפעם הקודמת) שבכל המסכת יש מערכת שלמה של "שלשה דברים" המכוונת כנגד הספירות. דברי רבי "הסתכל בשלשה דברים" הם כנגד הדעת, כמודגש בלשון "דע מה למעלה ממך". בדעת עצמה יש התכללות של שלשת המוחין, חכמה בינה ודעת: "עין רואה" כנגד החכמה; "אזן שומעת" כנגד הבינה (חכמה ובינה הן ראיה ושמיעה); "וכל מעשיך בספר נכתבין" כנגד הדעת. הספר הוא "ספר הזכרון" וזכירה שייכת לדעת.

בחסידות מוסבר: "דע מה למעלה ממך" – דע שכל מה שנעשה למעלה, בעולמות העליונים, הכל הוא "ממך"[ב], לפי מעשיך כאן ("ה' צלך", כמו שהצל זז בעקבות האדם[ג]). לפי זה, דברי רבי הם בדרך "כלל ופרט" – הכלל הוא "דע מה למעלה ממך", כל מה שמתחולל בא ממך, והפרט הוא ההשגחה הפרטית של עין רואה וכו'.

הביטוי "דע מה" נאמר פעמיים בפרקי אבות (ובכל ששה סדרי משנה), כאן ובהמשך הפרק – "ודע מה שתשיב לאפיקורוס". שתי המימרות קשורות זו לזו: על ידי "דע מה למעלה ממך" מתקיים "דע מה שתשיב לאפיקורוס". ובעומק: כל מה שלמעלה הוא ממך (כפירוש החסידות הנ"ל), ולכן אם יש לך ספקות באמונה ואינך יודע מה להשיב לאפיקורוס שבקרבך – זה עצמו נובע ממעשיך, יצרת חלל למעלה כביכול בגלל הפגם שלך באמונתך! מי שרוצה לחיות בהפקרות, נח לו להיות אפיקורוס, ועליו נאמר "לא יחפוץ כסיל בתבונה כי אם בהתגלות לבו" (אפיקורוס = תבונה, זה לעומת זה), כיון שהוא חפץ רק בהתגלות לבו הוא מסלק מעליו את התגלות ה'[ד].


[א] וראה בהרחבה שיעור ה' תמוז תשע"ד.

[ב][ב] צוואת ריב"ש. אור תורה אות תפ. כתר שם טוב אות קמה. בעש"ט עה"ת פרשת נח אות קלז (ובמקור מים חיים שם).

[ג] כתר שם טוב (קה"ת) הוספות עח. תורת המגיד תהלים.

[ד] וראה שיעור כ"ח תשרי תשע"א הערה ב.

פוסט זה פורסם בקטגוריה פרק ב'. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s