הגלגלת ותיקון האמונה

[אבות ב, ו] אַף הוּא רָאָה גֻלְגֹּלֶת אַחַת שֶׁצָּפָה עַל פְּנֵי הַמָּיִם. אָמַר לָהּ: עַל דַּאֲטֵפְתְּ אַטְפוּךְ, וְסוֹף מְטַיְּפַיִךְ יְטוּפוּן.

מדובר בהלל הזקן. לפי הפשט, הלל בא ללמד על השגחה פרטית ועונש "מדה כנגד מדה", "אטפת" הוא לשון הצפה (ט-צ מתחלפות), הגלגלת של הרוצח צפה במים מפני שהציף-הטביע אחרים במים[א], וכפירוש הרמב"ם שזהו דבר שרואים בחוש שמי שמחדש פעולה רעה ועוול לבסוף ינזק באותה רעה. וכן מלמד הלל ש"מגלגלין חובה על ידי חייב" (גלגלת רומזת לגלגול), כמו שנלמד מהפסוק "והאלהים אנה לידו"[ב]. ואמנם אותו רשע היה ראוי להיהרג אך מי שהרג אותו עשה זאת שלא כדין (לא בבית דין) ולכן יהרג גם הוא כיון שעשה זאת בבחירתו הרעה (לפי הרע"ב ותוי"ט).

בדרך הרמז: לשון טף החוזרת ארבע פעמים (אטפת אטפוך מטיפיך יטופון) רומזת לשם הקדוש טפטפיה, שם המחשבה, דהיינו מחשבות ה' העמוקות בהשגחה פרטית, "וחשב מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח"[ג]: כשם שבפורענות יש מדה כנגד מדה לגלגל את העונש על ראש (גלגלת) הרשע, כך לטובה יש השגחה מופלאה להשיב את כל האובדים והנדחים, ואדרבה "מדה טובה מרובה" (וראה פירוש הרמב"ם כאן שגם לטובה "מי שיתחיל בפועל טוב מן הטובות, תגיע לו  תועלת זה הפועל").

ובמדרש שמואל הקשה: הרי הרבה רוצחים אינם נהרגים כלל אלא מתים בשלום על מיטתם! ועוד, איך אפשר להחליט שכל הרוג וודאי הרג והרי ההרוג הראשון הוא הבל שלא הרג איש! לכן מפרש שהמשנה רומזת לגלגול נשמות (לשון גלגלת), וההורג יהרג בגלגול אחר, ומה שהבל נהרג זה בגלל ש"הציץ בקדושה העליונה" (וראה תוי"ט מה שהקשה ופירש באופן אחר). ובהמשך לזה פירש היעב"ץ (בלחם שמים), שהגלגלת שצפה על פני המים היא של קין, הרוצח הראשון, וממנו נלמד לכל הרוצחים שסופם כמותו.

אכן, האר"י מפרש את המשנה בדרך הבאה[ד]: הלל הוא גלגול משה רבינו, הגלגלת היא הגלגלת של פרעה, ואמר לה הלל: "על דאטפת אטפוך", על שהטבעת את ילדי ישראל במים טבעת בעצמך. וממשיך הלל לומר לישראל "וסוף מטיפיך יטופון", מי שיצר לכם כמו פרעה יענש לבסוף.

עוד מפרש האר"י[ה] שהכל מתחיל מהבל (הנרצח הראשון) שמשה הוא גלגולו, והגלגלת רומזת לסוד הגלגלתא של אריך אנפין. הבל פגם בכך שהפריד בין הגלגלתא למה שמטה ממנה, ולכן משה (גלגולו) הוצרך להיות בתיבה שצפה על פני המים, אבל המצרים שגרמו לכך נענשו אף הם, "סוף מטיפיך יטופון". ובפירוש נוצר חסד מפרש על דרך האר"י את המשנה למעליותא כרומזת לנבואה, "אטפת" לשון הטפה[ו], ושרש הנבואה הוא בגלגלתא המתגלה ב"פומא קדישא".

על דרך החסידות, פירש הרבי הריי"צ "יכול להיות תורה, השגה, אך גולגולת לבד, בלא גוף בלא לב ובלא ידים ורגלים, והיינו כשבא לעניני מדות אינו כפי חיוב השכל, וכן כשהולך ברחוב אז הוא רגלים לבד. וצריך להיות התפשטות האמונה בכולו בגוף וברגלים"[ז]. כלומר הגלגלת היא האמונה וצריך שהיא תתפשט בכל כוחות הנפש. אמנם מוסבר[ח] שכח האמונה שייך בפרט לראש העליון של הכתר, רדל"א, אך יש השראה של רדל"א על גבי הגלגלתא (כמו שהגלגלתא עצמה "צפה על פני המים"). לפי זה יש לפרש שזה היה הפגם של הבל, שהפריד את האמונה מהכוחות הפנימיים של הנפש – הציף-הפריד אותה מעל המים הרומזים ל'מוחא סתימאה' (המאיר במח ומשם לכל כוחות הנפש). הארת האמונה בכל כוחות הנפש מתבטאת במצות תפילין שבה משעבדים את המח לה' (בתפילין של ראש) להיות "המח שליט על הלב" (בתפילין של יד) וממשיך אמונה המאירה בפנימיות עד הרגלים – וזה הרמז ב-טף (אטפת וכו') לשון "טטפת".


[א] לפי רש"י ורע"ב. וראה רש"י שיש מקומות שלא נהגו לומר משנה זו, והוא פלא.

[ב] ראה מכות י, ב (כמובא בפירוש הגר"א כאן). "אנה לידו ושמתי לך" ר"ת אלול כידוע.

[ג] שמואל-ב יד, יד.

[ד] שער מאמרי רז"ל, אבות. וראה ביאורי הרבי לפרקי אבות.

[ה] ספר הליקוטים פרשת בראשית.

[ו] כמו "והטֵף אל דרום", יחזקאל כא, ב.

[ז] ספר השיחות תרצ"ז עמ' 240.

[ח] סוד ה' ליראיו עמ' קיח.

פוסט זה פורסם בקטגוריה פרק ב'. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s