מאמר ודבור

בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת נִבְרָא הָעוֹלָם. וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר, וַהֲלֹא בְמַאֲמָר אֶחָד יָכוֹל לְהִבָּרְאוֹת? אֶלָּא לְהִפָּרַע מִן הָרְשָׁעִים שֶׁמְּאַבְּדִין אֶת הָעוֹלָם שֶׁנִּבְרָא בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת, וְלִתֵּן שָׂכָר טוֹב לַצַּדִּיקִים שֶׁמְּקַיְּמִין אֶת הָעוֹלָם שֶׁנִּבְרָא בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת.

תשע פעמים כתוב "ויאמר" במעשה בראשית, והעשירי הוא "בראשית נמי מאמר הוא, דכתיב 'בדבר ה' שמים נעשו'"[א], דהיינו הנקודה הראשונית בה נכלל הכל באופן היולי[ב]. תשעה "ויאמר" הם בבחינת "מאמר פתוח" (מפורש), ו"בראשית" הוא "מאמר סתום"[ג] שעליו רומזת המשנה באומרה "והלא במאמר אחד ['בראשית'] יכול להבראות". עשרת המאמרות הם כנגד עשר הספירות: "בראשית", מאמר סתום, הוא כנגד הכתר, ושאר המאמרות המפורשים הם מהחכמה ולמטה.

עשרה המאמרות הם כנגד עשרת הדברות במעמד הר סיני. הדברות הם הפנימיות והמאמרות הם חיצוניות – במאמרות ה' נעלם (בתוך העולם), והכל בשם אלהים (= הטבע), ואילו הדברות הם גילוי שם הוי' המיוחד. מבואר בזוהר בסוד הפסוק "עשרה עשרה הכף"[ד] שיש 'לשקול יחד' את עשרת הדברות ועשרת המאמרות, וכך נעשה שלום בעולם. וכך מפרש המגיד ממעזריטש[ה] את פסוק ה'כותרת' לעשרת הדברות "וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר"[ו] – הקב"ה חיבר וקישר את עשרת הדברות ("הדברים") לעשרת המאמרות (לאמר").

מה בין מאמר לדבור? דבור הוא ציווי מפורש ("דבור לשון קשה"), עשה ולא תעשה, כעניינם של עשרת הדברות, ציווי לאדם הבוחר. לעומת זאת, אמירה היא "לשון רכה", כמו סיפור דברים. אמנם בבריאת העולם בעשרה מאמרות יש צד של ציווי, ה' אומר לטבע להברא, "יהי אור!", ככתוב "הוא צוה ונבראו". ובכל זאת, הציווי אינו ניכר, ולאחר הבריאה הטבע פועל 'בדרך ממילא', חק טבע קיים. בטבע עצמו יש חלוקה לעצם הקיום ולתפקוד-הנהגה – עצם הקיום הוא "מאמר סתום" של בראשית, והנהגת הטבע היא תשעה המאמרות הפתוחים.

והנה לפני מתן תורה נאמר "כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבני ישראל", אמירה בלשון רכה לנשים, והגדה בלשון קשה לגברים[ז]. אמירה לנשים דומה לעשרה מאמרות, כי הנשים מקיימות את התורה בצורה יותר 'טבעית', כמי שאינו מצווה ועושה (כמודגש במצוות עשה שהזמן גרמן, שפטורות מהן ובכל זאת מקיימות ואף מברכות), והגדה לגברים היינו דבור קשה של "מצווה ועושה". מה יותר גבוה? בעולם הזה "גדול המצווה ועושה", בחינת האיש הבוחר במאמץ, ואילו דרגת האשה היא כהכנה של עולם הטבע למתן תורה, מאמרות שקדמו לדברות. אבל לעתיד לבוא (ההולך ומתגלה) "גדול מי שאינו מצווה" המקיים את רצון ה' מתוך מודעות טבעית, זהו 'הטבע היהודי' המתוקן, מודעות 'נשית' טבעית שמעל המודעות הגברית, בסוד "אשת חיל עטרת בעלה". המאמר הנמוך מדבור הוא תשעה "ויאמר", ואילו "בראשית", מאמר סתום, הוא המאמר שמעל הדבור[ח].

[א] ראש השנה לב, א. ובפירוש הרמב"ם כאן "וכאילו אמר ויאמר אלהים יהיו שמים וארץ". במניין עשרה המאמרות יש כמה שיטות – ראה תורה שלמה פרשת בראשית הערה מ.

[ב] ראה פירוש הרמב"ן בראשית א, א.

[ג] לפי שבת קד, א.

[ד] במדבר ז, פו. זוהר ח"ג יא, ב.

[ה] מובא בשמו בלקו"ת פרשת חקת נז, ג.

[ו] שמות כ, א.

[ז] שמות יט, ג ורש"י שם.

[ח] להרחבה ראה בספר מודעות טבעית עמ' קיט.

פוסט זה פורסם בקטגוריה פרק ה'. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s