זהירות!

[פרק ב משנה א] רַבִּי אוֹמֵר… וֶהֱוֵי זָהִיר בְּמִצְוָה קַלָּה כְּבַחֲמוּרָה, שֶׁאֵין אַתָּה יוֹדֵעַ מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁל מִצְוֹת.

בפרקי אבות נאמר שבע פעמים להיות זהיר, ויש לכוון אותן כנגד שבע המדות מחסד ועד מלכות. זהירות בכלל שייכת למלכות[א], ולכן המדות כאן אלו המדות שבמלכות עצמה:

חסד – "הוי זהיר בקרית שמע ובתפלה"[ב]. בקריאת שמע מקיימים "ואהבת את ה' אלהיך" (האהבה היא פנימיות החסד), וכן תכלית עבודת התפלה היא "לית פולחנא כפולחנא דרחימותא".

גבורה – "הוי זהיר בגחלתן [של חכמים] שלא תכוה"[ג]. זו מדת היראה (=גבורה) בפני החכמים, וכן האש (גחלת) שייכת לגבורה.

תפארת – "הוי זהיר בתלמוד ששגגת תלמוד עולה זדון"[ד]. לימוד תורה שייך לתפארת[ה].

נצח – "שמעון בן שטח אומר הוי מרבה לחקור את העדים והוי זהיר בדבריך שמא מתוכם ילמדו לשקר"[ו]. שמעון בן שטח הוא דיין מתנצח ומנצח להוציא לאור משפט צדק (גם מול מלכים[ז] ומכשפות[ח]). ורמז: צריך לחקור שני עדים, עד עד = נצח.

הוד – "חכמים הזהרו בדבריכם, שמא תחובו חובת גלות ותִגלו למקום מים הרעים וישתו התלמידים הבאים אחריכם וימותו ונמצא שם שמים מתחלל". גלות שייכת לספירת ההוד, "והודי נהפך עלי למשחית"[ט].

יסוד – המשנה שלנו, "הוי זהיר במצוה קלה כבחמורה". זהירות במצוה קלה כחמורה היא מדתו של ה"צדיק יסוד עולם".

מלכות – "הוו זהירין ברשות שאין מקרבין לו לאדם אלא לצורך עצמן נראין כאוהבין בשעת הנאתן ואין עומדין לו לאדם בשעת דחקו"[י]. רשות היינו השלטון, המלכות.

זהיר טפי

בגמרא נאמר[יא] ששאלו את בנו של רבה "אבוך במאי זהיר טפי", והשיב "בציצית". מוסבר[יב] ש"זהיר" הוא גם מלשון זוהר ואור: לכל אחד יש מצוה מיוחדת שבה נשמתו מאירה-מזהירה, כמו שנאמר "והמשכילים יזהִרו כזהר הרקיע"[יג]. בדומה לזה אומר רבי אלימלך "בכל דור ודור יש שורש לתקן מצוה מיוחדת יותר משאר מצות [ומסביר שזו מצות ציצית]"[יד]. יש לדרוש שהיום עלינו "להיות זהירים ברשות", מלכות שבמלכות, דהיינו להיות זהירים בתיקון המלכות בישראל!

[א] כמו במאמר של רבי פינחס בן יאיר "זהירות מביאה לידי זריזות וכו'", עבודה זרה כ, ב. לכל זה ראה שיעור כ' תמוז תשע"ו.

[ב] להלן מי"ג.

[ג] להלן מ"י.

[ד] פ"ד מי"ג.

[ה] כאשר שלשת העמודים עליהם העולם עומד מקבילים לשלש הספירות חסד-גבורה-תפארת: חסד – גמילות-חסדים; גבורה – עבודה; תורה – תפארת.

[ו] פ"א מ"ט.

[ז] סנהדרין יט, א.

[ח] סנהדרין מה, ב.

[ט] דניאל י, ח.

[י] להלן מ"ג.

[יא] שבת קיח, ב.

[יב] תניא אגרת הקדש פ"ז.

[יג] דניאל יב, ג.

[יד] נעם אלימלך פרשת נח.

פוסט זה פורסם בקטגוריה פרק ב'. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s