איזהו חכם? פירוש נוצר חסד

בס"ד

בֶּן זוֹמָא אוֹמֵר, אֵיזֶהוּ חָכָם? הַלּוֹמֵד מִכָּל אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר מִכָּל מְלַמְּדַי הִשְׂכַּלְתִּי כִּי עֵדְוֹתֶיךָ שִׂיחָה לִּי. אֵיזֶהוּ גִבּוֹר? הַכּוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר טוֹב אֶרֶךְ אַפַּיִם מִגִּבּוֹר וּמשֵׁל בְּרוּחוֹ מִלֹּכֵד עִיר. אֵיזֶהוּ עָשִׁיר? הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ. אַשְׁרֶיךָ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְטוֹב לָךְ לָעוֹלָם הַבָּא. אֵיזֶהוּ מְכֻבָּד? הַמְכַבֵּד אֶת הַבְּרִיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר, כִּי מְכַבְּדַי אֲכַבֵּד וּבֹזַי יֵקָלוּ.

נלמד את המשנה עם פירוש 'נוצר חסד' לרבי מקאמרנא זצ"ל, בדרכו המיוחדת המחברת את קבלת האר"י ז"ל עם דרך העבודה של הבעל שם טוב. בתמצית, דרך הבעל שם טוב היא אין ומתיקות (שני יסודות בולטים בספרי הרבי מקאמרנא)[א]: לטעום את מתיקות התורה, ובכלל מתיקות כל הבריאה שהקב"ה ברא לכבודו, מתוך בטול מוחלט, אין ואפס ממש (סוד "רישא דאין", מקור התענוג האלוקי הקשור לבטול).

נקדים שארבעת החלקים במשנה מקבילים באופן מובהק לארבע אותיות שם הוי': "איזהו חכם" כנגד חכמה, י בשם הוי'[ב]; "איזהו גבור" כנגד בינה, ה עילאה, "אני בינה לי גבורה" (כמו שיתבאר בפירוש הנוצר חסד); "איזהו עשיר" כנגד ו בשם הוי', אין עשיר אלא בדעת (כמו שיתבאר), הדעת היא פנימיות המדות; "איזהו מכובד" כנגד המלכות, ה אחרונה. כבוד שייך למלכות, "כבוד מלכים"[ג].

ללמוד מכל דבר

ל"איזהו חכם הלומד מכל אדם" יש כאן שלשה פירושים, אותם נכוון כנגד הכנעה-הבדלה-המתקה.

הפירוש הראשון: מרן אלוקי ריב"ש [רבי ישראל בעל שם טוב] פירש: 'הלומד מכל אדם' זה כלל גדול[ד] שלפעמים אדם סובר בעצמו שהוא צדיק גמור וכשרואה איזה שמץ עבירה באיזה אדם ידע שגם אצלו נמצא כאלו ויעשה תשובה [הזולת הוא המראָה שלי והחטאים שלי משתקפים במה שאני רואה אצלו], כמו שסיפר שפעם אחת ראה איזה איש המוני שחלל שבת בשוגג קרוב למזיד והרבה תשובה על זה עד שגילו לו מן השמים שגם הוא חילל שבת ששימש עצמו עם תלמיד חכם הנקרא שבת [תלמיד חכם עשה 'שימוש' לבעש"ט, בדרך כלל זו מצוה, "גדולה שימושה של תורה"[ה], אבל הוא לא היה תלמידו של הבעש"ט ונמצא שהבעש"ט השתמש בתלמיד חכם הנקרא בזוהר 'שבת'[ו], וזה חילול שבת] וכן כיוצא בזה. והחכם ישכיל בכל זה וילמד מכל אדם לתקן מדותיו. וכן יכול ללמוד איזה מידה מכל אדם בשוק. כי אין איש ישראלי שלא יהיה בו מידה טובה מה שלא ימצא בזולתו [כמו שכתוב בתניא[ז] ש"כל אחד מתוקן מחברו"]… וכן יכול ללמוד אף מגוי בשוק, כשמספר לו איזה סיפור מעשה ואיזה ענין, יבין בנפשו שלא על חינם הוא שומע זאת אלא שילמד ממנו איזו הנהגה טובה או דרך טוב [מה שהגוי מספר לך זה מה שהקב"ה מספר לך]…

וזהו 'איזהו חכם' שכבר הוא חכם [דומה למבואר בתניא "הצדיק נקרא עבד ה' בשם התואר, כמו שם חכם או מלך, שכבר נעשה חכם או מלך"[ח]] 'הלומד מכל אדם', אבל תלמוד [כנראה צריך לומר תלמיד] לא ילמוד מכל אדם כמו שגינו חכמי הש"ס יוסף בר חייא מכולי עלמא גמר[ט]. כי העיקר לתלמיד שידבק עצמו באהבה עזה ובלב ונפש ומאדו אצל רבו [ההבדל בין חכם לתלמיד חכם קרוב להבדל בין צדיק ובינוני בתניא, כאשר עיקר עבודת התלמיד הוא לדבוק ברבו ועיקר עבודת החכם ללמוד מכולם] וזהו שמדקדק בכאן איזהו חכם שאין צריך כבר לרב והוא כבר השיג חכמה אזי לומד מכל אדם מדות טובות וענינים… כי אפילו מצעדי גבר מגידין לשמוע עתידות, וכל בריה ובריה שיש בה ניצוץ חלק אדם מגולגל מגיד עתידות ותוכחת מוסר, וזהו 'מכל אדם' ממקצת חלק אדם שיש בדומם וצומח וחי ומדבר, מן הכל יכול ללמוד [כל דבר בעולם כולל חלק 'אדם', ואותו חלק אדם מגיד עתידות לצדיק הגדול כמו האר"י או הבעש"ט]… ואין שום דבר בא אליו במקרה אלא הכל בהשגחה פרטית.

פירוש זה שייך להכנעה: החכם הגדול ביותר לומד מהדברים הנמוכים ביותר, זו ההכנעה של הצדיק.

לימוד מהצדיק שבבחינת "כל אדם"

הפירוש השני: או יאמר 'איזהו חכם' בחלק אלוה 'הלומד מכל אדם' שנוסע לצדיק ומתדבק לצדיק אמת הנקרא 'כל אדם', 'כי זה כל האדם'… ועיקר שלמות האדם תלוי בדבקותו לצדיק אמת באהבה עזה בקשר אחד אמיץ וחזק, ויכול לבוא למדרגת רוח הקדש ולהשגה עצומה, כי הוא ממש דבוק באלקים חיים ביחוד אצילות, 'ויאצל מן הרוח', 'ויחכם מכל האדם' ובלבד שיהיה בלב אמת טהור.

זהו פירוש שוה לכל נפש, גם לעבודת הבינונים: "איזהו חכם" (גם תלמיד חכם, לא כמו בפירוש הקודם)? "הלומד", מחפש מישהו ללמוד ממנו, יודע לחפש ולזהות את הצדיק שבבחינת "כל אדם", הנשמה הכללית של הדור, משה רבינו של הדור, שבו מרוכז "כל האדם" וממילא כולל גם אותו. זהו פירוש של הבדלה, לחפש ולזהות מכל אנשי הדור את הנשמה הכללית המיוחדת.

לימוד סודות התורה – סודות עולם התיקון

הפירוש השלישי: או יאמר 'איזהו חכם'… שאפשר שילמד אדם ש"ס ופוסקים ויחכם הרבה, ויהיה עם הארץ גמור… ואינו לומד ברזין דאורייתא שהוא החיות הפנימי של התורה… וללמוד בספר הזוהר ובכתבי האר"י… במתיקות ונועם זיו השכינה שלזה יקרא חכם. אבל למדן לפלפל בפלפול של הבל, ומקיים המצוות כמצות אנשים מלומדה, ומניח תפילין כאבנים על ראשו, זה נקרא 'נבל ולא חכם', 'דקבילו אורייתא ולא חכימו'[י]… כי אין לך חיים בעולם הזה ובעולם הבא אלא בלימוד גמרא ופוסקים עם חכמת הזוהר וכתבי מרן אלוקי האר"י על פי הקדמות מרן אלוקי הריב"ש זצ"ל [צריך ללמוד הרבה נגלה, אבל חכם אמתי יודע שמהתחלה עליו להקדיש את עצמו ללימוד רזין דאורייתא, נשמתא דאורייתא], וזה יושג לך כשתתאבק בעפר רגלי הצדיקים… ובעיון בספרי הכהן הגדול [רבי יעקב יוסף הכהן מפולנאה, בעל ה'תולדות יעקב יוסף']… ודבק נפשך מאד ביראה ואהבה והכנעה… וזהו 'איזהו חכם' ולא נבל, 'הלומד מכל' צדיק, אור זרוע לצדיק, סודות ורזין דאורייתא שהם 'כל אדם', סוד עולם התיקון, סוד המתקלא ומלך הדר [תחילה היו שבעת מלכי התהו שכל אחד מהם אמר "אנא אמלוך", הם היו ענפים נפרדים ונשברו ומתו. ואחריהם בא המלך הדר, ראשית וכללות עולם התיקון, סוד המתקלא[יא], "סוף דבר הכל נשמע את האלהים ירא ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם"[יב]], מעשה מרכבה של בחינות אדם, מ"ה החדש [שם מה החדש (אחד המילויים של שם הוי') השייך לעולם התיקון, מה עולה אדם] סוד ברית, והבן היטב.

זהו פירוש של המתקה. בלימוד התורה בדרך זו מוצאים את המתיקות האמתית והאין סופית שיש בתורתנו הקדושה, מתיקות יחד עם אין ובטול (כמו שהוא מאריך לתאר, וכדאי לקרוא את כל דבריו שם).

איזהו גבור – עבודת התשובה

'איזהו גבור', 'אני בינה לי גבורה'[יג], מעלת השגת תשובה שלמה של ה"א ראשונה [גבור הכובש את יצרו היינו שעושה תשובה, בפרט על כעס ותאוה שבהם צריך לכבוש את היצר. תשובה שייכת לבינה, ה ראשונה בשם הוי', והקשר בין בינה לגבורה מפורש בפסוק 'טוב ארך אפים מגבור'], 'בראתי יצר הרע בראתי לו תורה תבלין'[יד] [התשובה היא מכח התורה, התבלין ליצר הרע], כי היצר הוא העיקר והתורה אינו אלא תבלין למתקו, ולהחליף כל כחות המורגש למושכל, ולאהבה וליראה ולעבודה הפנימית [עיקר 'החומר גלם' הוא היצר הרע, שעיקרו שייך ל'מורגש' בנפש, אך על ידי ה"תורה תבלין" הוא מעלה את ה'מורגש' ל'מושכל' ובכך ממתיק-מתבל-כובש את היצר[טו]] כי מן המורגש יבוא למושכל על ידי התורה מתון מתון בדבור ומעשה… וזהו 'טוב ארך אפים' חוטמא דעתיקא, הטוב שלו ניכר 'מגבור' מצד גבורות של זעיר כשהעולם מחוטאין ואז יוצאין אף וחימה ומשחית, וצדיק גמור הנידוש בעקב מתפלל להמשיך בחינת החוטם כמו שאמר רבן גמליאל 'לבעל החוטם אני מתפלל'[טז] ואז נכבשים הגבורות והדינים ["ארך אפים" רומז ל"בעל החוטם", ותשובת ה'גבור' כוללת תפלה ל'בעל החוטם' היינו להמשיך מדרגת 'עתיקא' את האור כי-טוב וכך להמתיק את הדינים והגבורות של זעיר-אנפין. מעלת התשובה ניכרת דווקא בהתגלות עתיקא והפיכת מדת הדין למדת הרחמים]. 'טוב ארך אפים' בא 'מגבור', מצד גבורה של זעיר ניכר שהוא טוב אמתי, אחדות אחד הוא, והשינוי אינו אלא מצידנו, והבן.

"איזהו עשיר" – צדקה ותמיכת תורה

'איזהו עשיר' עיקר עשירות הוא בדעת[יז], והשמח בחלקו הוא מצד רוח הדעת וזה יש לעשירים כששמחים עם חלקם [לא כפירוש המקובל שמדובר אפילו בעני השמח בחלקו, אלא בעשיר כפשוטו, זבולון התומך ביששכר] כי הקב"ה מפקיד אצל עשיר גם חלק עניים וחלק העוסקים בתורה לשמה כדי שיזכה העשיר להיות מתמכי התורה שיהיה לו מזון בעולם הבא [לעשיר האמתי יש דעת להבחין-להבדיל[יח] מה מכל הרכוש שייך לו ומה הוא צריך לפזר לצדקה]… דתלמיד חכם הוא כיום השבת דלית ליה מדיליה וצריך העשיר לסמוך ליה בממוניה… וזהו עשיר השמח בחלקו, שאינו נהנה מחלק עניים ומחלק תלמידי חכמים שיש תחת ידו אלא שמח בחלקו לבד, והיותר מחלק לעניים חלקם ומהנה לתלמידי חכמים בעין יפה… ובאמת יבין העשיר כי חלקו בא לו ביגיעה ועמל, וחלק עניים ותלמידי חכמים בא לו השפע בנקל… וזהו 'יגיע כפיך כי תאכל'[יט] והמותר מחלק [כשאדם עובד יש מה שהוא מקבל ביגיעה וקושי ויש מה שמקבל בתוספת ברכה, "תוספתו של הקב"ה מרובה על העיקר"[כ], שפע גדול מה', כמו זכיה בפיס, באתערותא דלעילא בלבד, מתנת חנם מלמעלה. אם יש לו דעת, הוא יודע שמה שהרוויח ביגיע כפיו הוא מה שנועד לספק את כל צרכיו בחיים, וכל שאר השפע בא אליו רק כדי לפזר לצדקה, ובפרט לתמוך בתלמידי חכמים. תלמידי חכמים הם בחינת שבת, ו'אסור' להם לעבוד ולהרויח. התלמיד חכם הוא היששכר וצריך את הזבולון שיתמוך בו. בזכות זה זבולון יהיה עשיר גם בעולם הזה וגם בעולם הבא, "אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא"[כא]].

"איזהו מכובד" – להאיר את הבריות

'איזהו מכובד' אצל הקב"ה ושכינתו, שמכבד כבוד המקום ברוך הוא… וכל הכבוד שיש לו לבחינת אלהות והוא בטל כאין לבחינה זאת… שלא הוריד הכבוד לשפלות וגאוה… 'המכבד את הבריות' כי כל הברואים רודפים אחר מי ששכינתו יתברך שררה בקרבו וכבוד גדול הוא להם שהם נהנים מאורו ומשפע חלק אלהותו.

"המכבד את הבריות" הוא הצדיק היודע איך לקבל כבוד – הוא יודע שהוא אין (כנ"ל שעיקר עבודת ה' הוא להיות אין) ומיד זוקף את הכבוד לה', מצד עצמו לא מגיע לו כבוד והוא "בורח מן הכבוד" ולבסוף "הכבוד רודף אחריו"[כב] ומשיג אותו, "איזהו מכובד". זהו החכם בו פותחת המשנה, הלומד סודות התורה (כנ"ל בפירוש השלישי ל"איזהו חכם"), שלא יזכה לקלוט שום דבר אם ירצה להיות רב או רבי ח"ו. החכם יודע שהכבוד אינו שלו, הוא מעביר אותו למעלה, וגם מכבד-מאיר את הבריות, "הארץ האירה מכבֹדו"[כג] (בחינת "יהי כבוד הוי' לעולם"). הבריות נותנים לו כבוד (והם מתכבדים בזכות לתת לו כבוד), הכבוד הזה מרחיב את דעתו – ואז הוא יכול להשפיע ולהאיר לבריות את האור כי טוב של התורה הנקראת כבוד, "אין כבוד אלא תורה"[כד]. עם התורה הוא מכבד את הבריות שנותנים לו את הכבוד, שבעצם הוא בורח ממנו – מואס בכבוד עצמו והכל זוקף למעלה.

[א] אין מתיקות נוטריקון אמת, כא-אהיה ברבוע, כאשר שאר האותיות, אין מתיקות = 576, כד ברבוע, ושני השרשים – כא כד = מה-אדם, ודוק.

[ב] רמז יפהפה: חכם במילוי – חית כף מם – עולה נצח שבנצח (חיה פעמים הוי' – "הוי' בחכמה", כנגד החיה שבנפש). נצח הוא סוף קו ימין ומקורו בתחלת קו ימין, בחכמה. עצם נקודת החכמה מתגלה בנצח שבנצח.

[ג] משלי כה, ב.

[ד] ראה בעש"ט עה"ת בראשית קכו.

[ה] ברכות ז, ב.

[ו] זהר ח"ב צד, ב.

[ז] אגה"ק כב.

[ח] תניא פט"ו.

[ט] חולין יח, ב.

[י] דברים לב, ו ותרגום אונקלוס שם.

[יא] זהר ח"ב קעו, ב (ספד"צ פ"א).

[יב] קהלת יב, יג.

[יג] משלי טז, לב.

[יד] קידושין ל, ב.

[טו] וראה תניא פכ"ז.

[טז] ראה תענית כט, א. זהר ח"ג קל, ב.

[יז] ראה נדרים מא, א.

[יח] "אם אין דעת הבדלה מנין", לפי ירושלמי ברכות פ"ה ה"ב.

[יט] תהלים קכח, ב.

[כ] בראשית רבה סא, א.

[כא] אבות פ"ד מ"א.

[כב] ע"פ עירובין יג, ב.

[כג] יחזקאל מג, ב. וראה בספר הנרות הללו (מאמר שמונת פני היפי) שכבוד הוא הממוצע בין אור ליפי, סוד הצלמים, לבוש מאיר, כמו "כתנות אור" של רבי מאיר.

[כד] אבות פ"ו מ"ג.

פוסט זה פורסם בקטגוריה פרק ד'. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s