רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה לִשְׁמָהּ זוֹכֶה לִדְבָרִים הַרְבֵּה… וְנוֹתֶנֶת לוֹ מַלְכוּת וּמֶמְשָׁלָה וְחִקּוּר דִּין, וּמְגַלִּין לוֹ רָזֵי תוֹרָה…

מלכות היא מרצון העם, "ומלכותו ברצון קִבלו עליהם"[א]. זו צורת השלטון הרצויה, ולכן מצוה למנות מלך, "שום תשים עליך מלך"[ב]. לעומת זאת, ממשלה היא שלטון בכפיה. "כִּי לַה' הַמְּלוּכָה, וּמֹשֵׁל בַּגּוֹיִם"[ג] – ה' מולך על בני ישראל המקבלים ברצון עול מלכות שמים (יהודי מלשון מודה, מקבל בהכנעה ובשמחה), ועל הגויים הוא מושל בכפיה. ובמשנה שלנו, התורה נותנת לצדיק "מלכות" על המתקשרים אליו באהבה ורצון מלא, וגם "ממשלה" דהיינו כח כפיה, הן כנגד המנגדים מבחוץ והן כנגד תאוות הלב שבקרבנו, "הגוי אשר בקרבך".

אמנם התכלית היא להגיע ל"חקור דין". המגיד מקאזניץ אומר בזה שני פירושים. פירוש פשוט, חקור דין היינו "הלכה ברורה לעומקה". בזמן הגלות, כשאין מלכות וממשלה של הקדושה, כמעט בלתי אפשר להגיע באמת ל"אסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא", ורק כאשר "יבנה בית המקדש במהרה בימינו" אז "ותן חלקנו בתורתך". פירוש שני בחקור דין הוא "המתקת הדינים": צריך לחקור ולדרוש את הדין – כמו חקירת ודרישת העדים – עד שמגיעים לשרשו וממתיקים אותו שם, הופכים אותו מדין לרחמים.

ניתן להוסיף ולפרש: חקור דין היינו 'חקירה' אלוקית עמוקה, ובמיוחד חקירה בנושא שיש בו סתירה, בחינת דין, כמו השאלה העמוקה של "הידיעה והבחירה". והרמז: חקור דין = חשמל, מושג סודי ממעשה מרכבה. על מעשה מרכבה נאמר "כְבֹד אלהים הסתר דבר"[ד], ו"אין דורשים במעשה מרכבה אלא אם כן היה חכם ומבין מדעתו"[ה]. אמנם המשך הפסוק הוא "וּכְבֹד מְלָכִים חֲקֹר דָּבָר"[ו] – כאשר זוכים ל"מלכות וממשלה" אפשר להגיע ל"חקור דין", כמו בהמשך המשנה "ומגלין לו רזי תורה".

סוד החשמל הוא שתיקה ודבור, "חש" שתיקה, "מל" דבור[ז]. כך בנוגע לסוד הידיעה והבחירה: הידיעה שהכל נגזר מלמעלה היא חווית השתיקה בנפש ('חש'), המקבלת את דבר ה' כפי שהוא, ואילו הבחירה החופשית היא פעולת הדיבור וההבעה כלפי חוץ ('מל').

עוד רמזים: לבטוי "חקור דין" מתבקש להוסיף את המושג אמת, "אין אמת אלא תורה" (של העוסק בתורה לשמה). והנה הצירוף "אמת חקור דין" כולו אומר אחד: אמת חקור דין = אחדות פשוטה = סג פעמים אחד (הפירמידה של אחד). ראשי התבות אמת חקור דין הם אחד, גם סופי התבות (תרן) הם כפולה של אחד, וכן אמצעי התבות (אותיות קיום = יוסף, מדת היסוד שהפנימיות שלה היא האמת).

רזי תורה = 4 פעמים אור (= אור פנים ואחור = צפנת פענח). חקור דין רזי תורה = חי פעמים אלול, רמז לח"י אלול יום הולדת הבעל שם טוב ואדמו"ר הזקן, הבעש"ט כנגד רזי תורה ואדה"ז כנגד חקור דין (וכל אחד כולל גם את השני כמובן).

רזי תורה = 4 פעמים רז (שהרי אור = רז), רמז לארבעה רזי תורה הכי עמוקים: "שעשועי המלך בעצמותו", טעם הבריאה, ידיעה ובחירה, צדיק ורע לו ורשע וטוב לו (והם כנגד ארבע אותיות שם הוי') שעולים יחד 24 פעמים קבלה (24 צירופי קבלה, כללות ושלמות חכמת הקבלה).

 

הפירוש למשנה זו מיוסד על עבודת ישראל למגיד מקאזניץ.

[א] ברכות קריאת שמע ערבית.

[ב] דברים יז, טו. וראה רמב"ם מלכים א, א.

[ג] תהלים כב, כט.

[ד] משלי כה, ב. והוא תחילת אותו פסוק האומר "כבוד מלכים חקור דבר".

[ה] חגיגה יא, ב.

[ו] משלי כה, ב.

[ז] לפי חגיגה יג, ב.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה פרק ו'. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s