רַבִּי לְוִיטָס אִישׁ יַבְנֶה אוֹמֵר: מְאֹד מְאֹד הֱוֵי שְׁפַל רוּחַ, שֶׁתִּקְוַת אֱנוֹשׁ רִמָּה.  

 

הביטוי "מאד מאד" מופיע כאן פעם יחידה בכל המשנה. בתורה כתוב "מאד מאד" במספר פסוקים, ובחסידות[א] השוו (מעין 'גזרה שוה') בין המאמר "מאד מאד הוי שפל רוח", לדברי יהושע וכלב לעם ישראל "טובה הארץ מאד מאד"[ב] – מי שנוהג במדת השפלות זוכה לארץ ישראל ולהכיר בטובתה. כך נאמר בתורה שעיקר הנסיון בכניסה לארץ הוא שלא לומר "כחי ועצם ידי עשה לי את החיל הזה", אלא "וזכרת את ה' א-להיך כי הוא הנתן לך כח לעשות חיל"[ג] – זו 'זכירת ארץ ישראל' שתמציתה לאמץ את מדת השפלות, בהכרה שכל מה שיש לנו הוא מה'.

לקשר בין שפלות וארץ ישראל יש ביטוי חי בתנועת החסידות. גדולי החסידות היו קשורים מאז ומתמיד למדת הענוה והשפלות וכן לארץ ישראל, החל ממורנו הבעל שם טוב שרצה להגיע לארץ. הממשיך של הבעל שם טוב היה המגיד ממעזריטש, ואחד מגדולי תלמידיו אחריו, רבי מנחם מענדל מויטבסק, עלה לארץ ישראל בשנת ה'תקל"ז עם כשלש-מאות חסידים, והתיישב בעיר טבריה, במה שאפשר להגדיר 'העליה הראשונה' בעת החדשה (באותו זמן חיו בארץ כ-6000 יהודים בלבד, כך שתוספת של 300 יהודים שקולה היום לתוספת של 300,000 ומעלה!). ספרו של רבי מנחם מענדל, "פרי הארץ", גדוש תורות העוסקות בשפלות יותר מצדיקים אחרים שלא חיו בארץ הקודש. עד כדי כך הזדהה עם מידת השפלות שתמיד הוסיף לחתימת שמו את צמד המילים "השפל באמת" – "דברי השפל באמת, מנחם מענדיל בן הרב משה זצללה"ה".

צדיק נוסף שעלה לארץ ישראל כחמישים שנה לאחר רבי מנחם מענדל (בשנת ה'תקצ"א), והיה קשור אף הוא למידת השפלות, הוא רבי אברהם דב מאווריטש שחי ופעל בעיר צפת, ונודע על שם ספרו "בת עין" (שככל הנראה הוא ספר החסידות הראשון שנדפס בארץ ישראל, בשנת תר"ז). בספר בת עין מופיעות המלים 'ענוה' ו'שפלות' כ-350 פעמים, הרבה יותר (יחסית) מאשר בספרי חסידות אחרים.

פרק ד משנה ה

רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בַּר רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: הַלּוֹמֵד תּוֹרָה עַל מְנָת לְלַמֵּד מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לִלְמֹד וּלְלַמֵּד, וְהַלּוֹמֵד עַל מְנָת לַעֲשׂוֹת מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לִלְמֹד וּלְלַמֵּד לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת.

מדובר כאן על שני סוגי לימוד, "על מנת ללמד" ו"על מנת לעשות". מכאן שאין אפשרות ללמוד לעצמו בלבד, "כל האומר אין לי אלא תורה [שלומד רק לעצמו], אפילו תורה אין לו"[ד]! הרי לשם מה ירדה הנשמה שלנו לעולם הזה? הנשמה מצד עצמה אינה צריכה תיקון, היא "חלק א-לוה ממעל ממש". הנשמה ירדה רק כדי לתקן ולעזור לזולת[ה]. הבעל שם טוב אמר שנשמה יכולה לרדת לעולם הזה לשבעים או שמונים שנה כדי לעשות טובה אחת ליהודי, בגשמיות או ברוחניות[ו]. אסור לאדם 'לשמור' את תורתו לעצמו, ובפרט בדורנו זהו צו השעה, כמו שאמר הרבי מליובאוויטש שמי שיודע את האות אל"ף עליו לצאת וללמד אותה לאחרים בטרם ילמד את האות בי"ת[ז].

יש לומדי תורה החושבים שאם יצאו מהישיבה וילכו ללמד אחרים הם מאבדים את הסיכוי להיות תלמידי חכמים אמתיים. ההיפך הוא הנכון! "הלומד על מנת ללמד מספיקים בידו ללמוד וללמד". אמנם, בדרגה נוספת נמצא הלומד על מנת לעשות. מהו ההבדל בין השניים? ודאי שגם הלומד על מנת ללמד מקיים מצוות (ולא מדובר ברשע), אלא שיש הבדל ביחס למצוות המעשיות[ח]: הלומד על מנת ללמד משקיע ראשו ורובו בלימוד התורה, וכאשר יש מצוה היכולה להיעשות על ידי אחרים יעדיף להמשיך ללמוד[ט]. לעומתו, הלומד על מנת לעשות מצפה מתי תבוא לידו מצוה ויקיימנה, וכאשר באה לידיו הזדמנות לקיים איזו מצוה או עזרה לזולת – הוא לא יפספס אותה. הוא יעסוק תמיד הן בלימוד התורה והן במצוות מעשיות. המפרשיםה מביאים כדוגמה את האמוראים הגדולים אביי ורבה. שניהם היו מצאצאי עלי הכהן, אשר בניו חטאו לה' ובעקבות כך נענש כי "מרבית ביתך [צאצאיך] ימותו אנשים [צעירים]"[י]. בגמרא[יא] מובא שאביי ורבה חיו עד גיל מבוגר יחסית לבני עלי משום שזכות התורה הגנה עליהם, אך רבה שעסק בעיקר בתורה חי ארבעים שנה, ואביי שעסק גם בתורה וגם בגמילות חסדים חי ששים שנה! היה אפשר לחשוב שהלומד על מנת לעשות מרוויח בצד המעשה אבל מפסיד משהו מהלימוד, אבל במשנה שלנו רואים שהוא רק מרוויח, "ללמוד וללמד לשמור ולעשות".

 

[א] בת עין פרשת שלח.

[ב] במדבר יד, ז.

[ג] דברים ח, יז-יח.

[ד] יבמות קט, ב. וראה שיש שם שתי אפשרויות – לומד ועושה או לומד ומלמד, כדברי משנתנו.

[ה] תניא לז. כאשר תיקון הגוף והנפש שמחיה אותו, המדובר שם, נחשב כזולת יחסית לנפש האלוקית (הערת הרבי, הובאה ב'שיעורים בספר התניא').

[ו] לוח 'היום יום' ה אייר.

[ז] שבת במדבר תשל"ט (שיחות קודש תשל"ט כרך ב' עמ' 720).

[ח] מגן אבות לרשב"ץ.

[ט] כמו שנפסק בשו"ע יו"ד רמו, יח.

[י] שמואל-א ב, לג. ראה במפרשים שם.

[יא] ראש השנה יח, א.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized, פרק ד'. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s