רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוּדָעִי אוֹמֵר: הַמְחַלֵּל אֶת הַקָּדָשִׁים, וְהַמְבַזֶּה אֶת הַמּוֹעֲדוֹת, וְהַמַּלְבִּין פְּנֵי חֲבֵרוֹ בָרַבִּים, וְהַמֵּפֵר בְּרִיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ, וְהַמְגַלֶּה פָנִים בַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא כַהֲלָכָה, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ תוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא.

יש כאן חמשה דברים המקבילים לספירות חכמה-בינה-תפארת-יסוד-מלכות:

"המחלל את הקדשים": בפשט[א] מדובר במי שחילל-הפסיד קרבן (טומאה או פיגול וכדו') או השתמש לצרכו בהקדש. ובדרך החסידות פירשו[ב] שמבזה את הצדיקים המקודשים לה'. שני הפירושים שייכים לספירת החכמה, שפנימיותה בטול: הפסוק "וְהָיָה אֱמוּנַת עִתֶּיךָ חֹסֶן יְשׁוּעֹת חָכְמַת וָדָעַת"[ג] רומז[ד] לששה סדרי משנה, כאשר "חָכְמַת" מקביל לסדר קדשים. ולפירוש החסידי: למי שמזלזל בצדיקים חסרה תכונת הבטול בנפש, לה' ולצדיקים ששתל בכל דור ודור[ה].

"והמבזה את המועדות" – מזלזל בחול המועד ולא מכבד אותו בבגדים, מאכל ומשתה[ו]. חול המועד נקרא "מועד" כמו ימים טובים עצמם, ובקבלה מבואר[ז] שביום טוב מאירים מוחין דאמא (לעומת שבת בה מאירים מוחין דאבא), ספירת הבינה, לכן המבזה את המועד פוגם בספירת הבינה.

"והמלבין פני חברו ברבים". פירש הברטנורא "המתבייש פניו מאדימות תחלה ואחר כך מתלבנות" – לבן ואדום שייכים בהתאמה לספירות חסד וגבורה[ח], כאשר התפארת היא מיזוג שניהם יחד. וכן עצם הפגיעה בזולת שייכת לספירות הלב (מורגש), שעיקרן ספירת התפארת (וכן ההדגשה "מלבין פני חברו ברבים" שייכת לספירת התפארת[ט]).

"והמפר בריתו של אברהם אבינו". יש פירושים שונים מהי הפרת הברית: אב שלא מל את בנו[י]; אדם המתבייש במילתו ולכן 'מושך במילתו' כדי שתתגלה ערלתו[יא]; או המשבית את אבר המילה מפעולתו הנכונה בכך שמוציא זרעו לבטלה[יב]. הכל שייך לספירת היסוד, פגם בברית ובהתקשרות אמת.

"והמגלה פנים בתורה שלא כהלכה" – היינו העובר עבירות בפרהסיא (בצבור)[יג] ומעיז פניו למרוד בה', או המפרש בתורה שלא כהוגן[יד]. לפירוש הראשון, המורד בה' פורק מעליו עול מלכות שמים, ולכן פוגם בספירת המלכות. לפירוש השני, ההלכה שייכת לספירת המלכות[טו], ולכן המפרש 'שלא כהלכה' פוגם בספירת המלכות.

 

[א] רבינו יונה, רע"ב ועוד.

[ב] פירוש 'נֹצר חסד'.

[ג] ישעיה לג, ו.

[ד] שבת לא, א.

[ה] יומא לח, ב.

[ו] רש"י, רבינו יונה, רע"ב.

[ז] פרי עץ חיים שער מקרא קודש א.

[ח] ראה תיקוני זהר קכה, א: "גוון חיור [לבן] מסטרא דחסד, סומק [אדום] מסטרא דגבורה".

[ט] ראה למשל 'אור עיניים' ערך רב חסד.

[י] רש"י, רע"ב.

[יא] רמב"ם, רבינו יונה, רע"ב.

[יב] 'נצר חסד' לקאמרנא.

[יג] רמב"ם בפירוש המשנה, רבינו יונה, רע"ב.

[יד] רש"י, רע"ב.

[טו] לקוטי תורה לאריז"ל וירא, ספר הלקוטים וירא כא.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized, פרק ג'. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s