פרק ב' משנה ב'

רַבָּן גַּמְלִיאֵל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא אוֹמֵר: יָפֶה תַלְמוּד תּוֹרָה עִם דֶּרֶךְ אֶרֶץ, שֶׁיְּגִיעַת שְׁנֵיהֶם מְשַׁכַּחַת עָוֹן.

דרך ארץ קדמה לתורה

בדרך הפשט[א], "יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ" הכוונה היא שהעיקר הוא לימוד התורה אך כיון שלא ניתן ללמוד תורה בלבד, שהרי האדם צריך פרנסה, לכן יש לצרף ללימוד גם מלאכה – דרך ארץ. מתוך יגיעת שניהם האדם לא נגרר לעוון מכיוון שאין לו זמן פנוי, שהוא הגורם המרכזי לחטאים.

אמנם, ישנו פירוש נוסף לפיו הדרך ארץ מעולה מהתורה! כך דרשו על "דרך ארץ קדמה לתורה"[ב], שהקדימה אינה רק בזמן אלא גם במעלה – יש צד שהדרך ארץ מעולה מהתורה ("קדימה במעלה" ולא רק קדימה בזמן). הצמח צדק מביא ארבעה פירושים לדרך ארץ שקדמה במעלתה לתורה[ג]:

פירוש ראשון: הדרך הנכונה לעבודת ה' צריכה להיעשות תוך הזדהות עם שפלות הארץ. עיקר תיקון האדם הוא בהכרת שפלותו העצמית, כמה מצד עצמו הוא רחוק מה'. לפני שמתחילים ללמוד את התורה צריך להתבונן ולהזדהות עם החלק האנושי (מלשון אנוּש וחלוּש) שבנו. קודם מתפללים "ונפשי כעפר לכל תהיה", ורק אחר כך ניתן לזכות להמשך התפילה "פתח לבי בתורתך"[ד].

פירוש שני: המלה ארץ היינו רצון לרוץ אל ה', "רצוא" – "למה נקרא שמה ארץ? שרצתה לעשות רצון קונה"[ה]. הביטוי דרך ארץ עולה בגימטריא תפלה, ללמדנו שעיקר הרצון לרוץ אל ה' נמצא בתפלה אליו. התפלה היא עליה מהארץ הנמוכה אל ה'. לפי זה, "דרך ארץ קדמה לתורה" היינו הקדמת התפלה ללימוד, כמו במשנה "רבי נחוניא בן הקנה היה מתפלל בכניסתו לבית המדרש וביציאתו תפלה קצרה"[ו].

פירוש שלישי: דרך-ארץ היינו מנהגי ישראל הקודמים במעלה לדיני התורה, "חביבים עלי דברי סופרים [הוראות חכמים] יותר מדברי תורה [הוראות התורה]"[ז], וכן מנהג ישראל חביב מדברי סופרים. הביטוי דרך-ארץ מתפרש כאן כדרכו של עולם: המנהגים שהתקבלו על ידי העולם-ישראל, גבוהים במעלתם מהוראות התורה[ח].

פירוש רביעי: דרך-ארץ היינו אחדות ישראל. בלשון הקבלה, התורה היינו "עולם התיקון", אבל למעלה מעולם התיקון יש את עולם העקודים – בו כל הנשמות היו עקודות בכלי אחד. כאשר יש אחדות, אפילו אחדות בין פושעים, שורשה בעולם העקודים הגבוה, והיא הדרך-ארץ שקודמת במעלתה לעולם התיקון – התורה.

[ארבעת הפירושים מקבילים לארבע אותיות הוי"ה, בסדר זה: הפירוש הראשון כנגד ה אחרונה, מלכות שפנימיותה שפלות. הפירוש השני, תפלה, כנגד ה ראשונה, בינה. הפירוש השלישי, מנהגים טובים, מקביל לחכמה, האות י. הפירוש הרביעי, אחדות ישראל, מקביל לתפארת, אות ו.]

[א] ראה רש"י, רבינו יונה, רע"ב ועוד.

[ב] ויקרא רבה ט, ג.

[ג] אור התורה ח"ג עמוד תקפג.

[ד] מתוך תפילת 'אלוקי נצור', תענית יז, ב.

[ה] בראשית רבה ה, ח.

[ו] ברכות כח, ב.

[ז] על פי ירושלמי ברכות א, ד; וכן בעבודה זרה לה, א.

[ח] סידור עם דא"ח ד"ה 'ושאבתם מים'.

פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized, פרק ב'. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s