סוד הוי' במשנה הפותחת את פרק ד

לצפיה בשיעור

א. הקדמה לפרקי אבות – מספר הפרק במשנת הפתיחה

מאז שבועות אנחנו לומדים פרקי אבות ומתבוננים בהם. משנה אותיות נשמה, יש בזה כח מיוחד של גילוי אור נשמה בגוף (וכן לפעול עילוי הנשמה), כידוע.

סוד הוי' במשנה הפותחת את פרק ד

בשבת האחרונה למדנו את פרק ד שמתחיל "בן זומא אומר, איזהו חכם?… איזהו גבור?… איזהו עשיר?… איזהו מכובד?…" – ארבע מדרגות, כנגד י-ה-ו-ה. כאן יש פירוש של האריז"ל עצמו[1]. חכם הוא בחינת חכמה, כמובן. גבור הוא בינה – "אני בינה לי גבורה". עושר הוא תפארת – כנגד מזבח הקטרת – והרבי מסביר שעושר הוא לשם השפעה (יהודי צריך להיות עשיר כדי להשפיע הרבה לזולת), ה-ו של שם הוי'. האחרון, "איזהו מכובד", הוא מלכות – כבוד מלכות, "כבוד מלכים חקור דבר", "כל מה שברא הקב"ה בעולמו לא בראו אלא לכבודו שנאמר 'כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו'", כסיום פרקי אבות. ולסיכום:

י        איזהו חכם? הלומד מכל אדם

ה       איזהו גבור? הכובש את יצרו

ו        איזהו עשיר? השמח בחלקו

ה       איזהו מכובד? המכבד את הבריות

תיקון המלכות – כבוד הבריות

מוסבר ש"בשמי" הוא רזא דאצילות ו"לכבודי" הוא בפרט מלכות דאצילות. כעת אנחנו בענין של לתקן את המלכות – הלואי שנהיה בענין הזה – ולתקן את המלכות היינו לתקן את הכבוד, שהכל יהיה לכבודו יתברך. כמו הביטוי המפורסם של רבי נחמן, "להרבות בכבוד שמים ולמעט בכבוד עצמו", שצריך להיות "בורח מן הכבוד" העצמי כדי להרבות בכבוד שמים. אז "הכבוד רודף אחריו" – הכבוד שאתה רוצה, להרבות בכבוד שמים, "והיה הוי' למלך על כל הארץ".

הרבי מסביר[2] שכבוד הוא דבר שנותנים לך, שאתה מקבל, בחינת מלכות. כמו שהעושר הוא מה שאתה משפיע כך הכבוד הוא מה שאתה מקבל – ו של שם הוי' ו-ה תתאה של שם הוי'. כדי להיות ראוי לקבל כבוד אתה צריך לכבד את הזולת – "איזהו מכובד? המכבד את הבריות", מדה כנגד מדה, הכל סוד המלכות.

לפי זה, כדי לתקן את המלכות גם כאן בארץ צריך הרבה מאד לכבד את הבריות – צריך לכבד את כל היהודים ולכבד (במובן של לטאטא) את כל הזרים המסכנים את קיומנו כאן בארצנו. כל מי שצריך לטאטא אותו צריך לכבד אותו, כמו שהרבי אמר (אחרי מלחמת ששת הימים) לתת לכל אחד עשרה שקלים ולכבד אותו מכאן. בכל אופן, צריך לכבד את הבריות כדי שתהיה ראוי לכבוד – זה תיקון המלכות.

פתיחת פרקים ב-ג-ד מתאימה למספר הפרק

מה רואים כאן? שדווקא פרק ד, פרק רביעי של פרקי אבות, פותח עם משנה של ארבעה דברים, י-ה-ו-ה, שהאריז"ל מדגיש שהם כנגד שם בן ארבע אותיות.

זה כבר מעורר את המחשבה לחזור לפרק ג ולראות איך הוא מתחיל – "עקביא בן מהללאל אומר הסתכל בשלשה דברים ואין אתה בא לידי עברה וכו'". כלומר, פרק שלישי מתחיל במפורש עם שלשה דברים.

מה לגבי פרק ב? הוא מתחיל "רבי אומר איזוהי דרך ישרה שיבור לו האדם, כל שהיא תפארת לעושיה ותפארת לו מן האדם" – שתי נקודות מבט על כל מעשה, שכל מעשה צריך לבחון משתי נקודות מבט, שתי זויות. אם כן, פרק ב מתחיל משני דברים. בהמשך הוא אומר שלשה דברים – "הסתכל בשלשה דברים ואין אתה בא לידי עברה, דע מה למעלה ממך עין רואה ואזן שומעת וכל מעשיך בספר נכתבים" – אבל מתחיל עם משהו שאם מתבוננים (אף שהוא לא נוקט את המספר בפירוש) רואים שהוא תובנה של שני דברים, שתי זויות מבט ביחס למעשה אחד.

פרק ראשון – "חד ולא בחושבן" ו"אחד המנוי"

נחזור לפרק א – בסוף המשנה הראשונה שבו גם הוא מגיע לשלשה דברים (כמו בפרק שני), "הם אמרו שלשה דברים וכו'", אבל מתחיל ב"משה קבל תורה מסיני ומסרה ליהושע וכו'", משה הוא אחד ומוסר ליהושע שהוא אחד[3] (אחר כך קופץ מאחד לרבים, מיהושע לשבעים זקנים, ואז לנביאים – חז"ל אומרים ש-מח נביאים ו-ז נביאות עמדו להם לעם ישראל – ואחר כך 120 אנשי כנסת הגדולה).

אפשר לומר שמתחיל משלשה אחדים: "משה קבל תורה מסיני", סיני הוא אחד, וגם עולה י"פ אחד להדגיש שכולו אומר אחד. יש את מקור התורה, "הוי' אחד", ומשה רבינו האחד שמקבל ממנו, ומוסר לעוד אחד לפני שמקבלי התורה מתחילים להתרבות. אם יש משה ויהושע, משה לגבי הזקנים שיבואו בהמשך הוא המופלא שבסנהדרין, האחד שמעל השבעים באין ערוך. יהושע הוא גם אחד, אבל הוא מסוג הזקנים, לא לגמרי באין ערוך לגביהם. משה הוא באין ערוך, הוא מופלא.

איך אומרים זאת? יהושע הוא "אחד המנוי" – הוא אחד, אבל הוא מנוי – כלומר, לפי ערך – עם הרבים של אותו דור, הזקנים, שממשיכים גם אחריו. משה רבינו הוא אחד הלא-מנוי, "חד ולא בחושבן" – מה שהרבי תמיד אהב להסביר את הענין של 11 לגבי 10. ב-10 יש אחד המנוי, חיצוניות הכתר, אריך, אבל פנימיות הכתר הוא עתיק, "חד ולא בחושבן", אחד שאינו מנוי.

משיח – הממוצע בין דרגות משה ויהושע

בכל דור יש משה, "אתפשטותא דמשה בכל דרא ודרא", כלומר בכל דור יש "חד ולא בחושבן". צריך להבין, יש משהו במלך ישראל שדווקא טוב שהוא מזוהה עם העם, לא לגמרי נבדל. כמו שאפילו לגבי משה רבינו דברנו בשיעור האחרון שהוא חייב להיות "איש האלהים" – צריך להיות גם איש, גם אנושי, "מחציו ולמטה איש", ובזכות זה הוא זוכה ל"מחציו ולמעלה אלקים". יש פה בכל אופן זיקה לכלל.

כל שכן משיח, שכנביא אינו כמשה רבינו, ולכן אפשר לומר שהוא ממוצע המחבר בין ה"חד ולא בחושבן" לבין אחד המנוי, בין משה ליהושע. יש לו את שתי המעלות, של "פני משה כפני חמה", מעלה גדולה, אבל גם "פני יהושע כפני לבנה" זו מעלה מיוחדת. רק חמה בלי לבנה זה לא מספיק – הרי העם כולו נמשל ללבנה, שנמשלו ללבנה ומונים ללבנה ועתידים להתחדש כמותה. דווקא יהושע מכניס אותנו לארץ, אז צריך גם את הדרגה שלו. משיח הוא הממוצע בין דרגת משה לדרגת יהושע, וכידוע הכלל ששרש הממוצע הוא למעלה משני הדברים שהוא מחבר יחד – זו המעלה של מלך המשיח.

חמש ושש בפתיחות פרקים ה-ו

בכל אופן, אנחנו רואים שפרק א מתחיל מאחד, ומגיע – מהר מאד, עד סוף המשנה הראשונה – לשלש. פרק ב הוא משנים לשלש. שוב, לא כתוב המספר שנים, רק שצריך לקרוא נכון – "תפארת לעושיה ותפארת לו מן האדם". מתחיל בשנים ומגיע לשלש. בפרק ג כבר מפורש שמתחיל "הסתכל בשלשה דברים". פרק ד לא נוקט במספר, אין פה מנינא, אבל ברור מאד – כמו שאמרנו, האריז"ל עושה ענין גדול מכך שמתחיל בארבע.

נמשיך: מה עם פרק ה בפרקי אבות? הוא מתחיל מ-ה מלא – הה, סוד מערת המכפלה – "בעשרה מאמרות נברא העולם".

עד כאן חמשה פרקי מסכת אבות, ואחר כך יש את פרק קנין תורה – "שנו חכמים בלשון המשנה". מי יכול למצוא בו את המספר שש? [יש עשרים וארבע וארבעים ושמונה מעלות]. כפולות של שש, בסדר – גם שלשים מעלות הוא כפולה של שש. המכנה המשותף של מה שכתוב בהמשך הפרק הוא שש. זה יפה, אבל רוצים למצוא ממש בהתחלה – כמו בשאר הפרקים.

הדבר הראשון שמתחיל משבח המשנה, משהו כללי לגבי המשנה – "שנו חכמים בלשון המשנה ברוך שבחר בהם ובמשנתם" – והיינו ששה סדרי משנה. אמנם זו ברייתא, אבל מתחיל מ"שנו חכמים בלשון המשנה וכו'", שמתעצמים כאן עם המשנה שהיא שש. הדבר הכי מפורסם בקבלה שהוא שש הוא הדעת, שכוללת את כל שש מדות הלב – "מפתחא דכליל שית" בלשון הזהר. והנה, שתי המלים הראשונות של הפרק הזה, "שנוחכמים", בגימטריא דעת (ששוה שש פעמים דעה, "מפתחא דכליל שית"). אז יש כמה רמזים שגם פרק ו הולך לפי הסדר הנ"ל.

 

ב. רמזי לשונות הפתיחה של פרקי אבות

החכמים בפתיחת פרקים ב-ג-ד

אם כבר אנחנו מתבוננים בפתיחות של ששת הפרקים של פרקי אבות – עושים עוד הקדמה לפרקי אבות (כתבנו כמה הקדמות לפני שבועיים), שרואים את התפתחות המספר בפתיחת הפרקים – יש משהו מיוחד בפרקים ב-ג-ד שמתחילים בשם חכם שאומר: "רבי אומר", "עקביא בן מהללאל אומר", "בן זומא אומר". נוהגים לקרוא לפרקים לפי המלה הראשונה, אז אלה שמות שלשת הפרקים האלה.

פרק א גם מתחיל משם, אבל בלי "אומר" – "משה קבל תורה מסיני". בהמשך כתוב "הם אמרו שלשה דברים", כשמגיע לאנשי כנסת הגדולה, אבל בסגנון 'רבי פלוני אומר' פותחים רק שלשת הפרקים הנ"ל. פרק ה' מתחיל "בעשרה מאמרות נברא העולם", בלי שם של חכם. פרק ו' מתחיל "שנו חכמים בלשון המשנה וכו'", ורק אחר כך "רבי מאיר אומר".

נעשה כמה רמזים יפים. הראשון הוא רמז לכבוד ג' תמוז שהיה אתמול: רביאומר, עקביאבןמהללאלאומר, בןזומאאומר – עולה בדיוק 1430, הכל פעמים הוי', שעולה יחיאדוננומורנוורבינומלךהמשיחלעולםועד. כנראה שאדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח הוא הרכב של רבי, עקביא בן מהללאל ובן זומא – הרבה חומר למחשבה… זו יחידה בפני עצמה.

שלמות פתיחות כל הפרקים

נוסיף את התחלות פרקים א ו-ה, שבסגנון אחר – "משהקבלתורהמסיני" ו"בעשרהמאמרותנבראהעולם". קבלנו מספר מושלם לגמרי – סימן שודאי מישהו חשב על זה כשהוא חבר את פרקי אבות – 4356, 66 ברבוע. 66 עולה היה הוה יהיה (שלמות גלגל הזמן), וכן בןדוד, בין היתר.

מה קורה אם מוסיפים את הפרק הנוסף של הברייתא, שמצטרף למשנה – "שנוחכמיםבלשוןהמשנה"? מקבלים 5618, פעמיים 2809, 53 ברבוע. אז יש כאן רבוע כפול, גם מושלם. זה דווקא רבוע כפול כי יש פה שני מרכיבים – פתיחות המשנה ופתיחת הברייתא המצטרפת. הממוצע שלהם הוא בדיוק רבוע. כשיש תופעה כזו יש 'כנף' – המרחק מהאמצע, 53 ברבוע, לכל כיוון. כאן ה'כנף' מאד משמעותית, עולה 7 פעמים 13 פעמים 17, בגימטריא "אשרייושביביתךעודיהללוךסלה" ועוד.

"ראשו כתם פז"

בכל אופן, זה היה פרפראות עד כמה הפתיחות של הפרקים מכוונות ומחושבות. חומר להתבוננות בפתיחה של הפרקים של פרקי אבות. עוד ענין – כמה אותיות יש בכל לשונות הפתיחה הנ"ל? פז אותיות. הכלה בשיר השירים מתארת את החתן "ראשו כתם פז". מה הן הפתיחות האלה? הראש של כל הפרקים. יש עוד רמז מפורסם של "ראשו כתם פז" שתכף נאמר.

מה יש עוד פז מפורסם בתורה? לא פז אותיות אלא פז מילים – הפתקה שנפלה מן השמים, תפלת "ברוך שאמר" (שהיא גם ראש התפלה, "ראשו כתם פז"). ובתורה, בפרשת חקת (שקראנו בשבת האחרונה) יש פז פסוקים.

אם רוצים לצייר פז אותיות בצורה גיאומטרית סימטרית זה יוצא משולש מקוטע – משולש של 14 שקוטעים את המשולש של 3 בכל פנה. מי שרוצה להתבונן בזה יצייר בצורה כזו את פז אותיות הראש של פרקי אבות:

מ  ש  ה  ק

ב  ל  ת  ו  ר

ה  מ  ס  י  נ  י

ר  ב  י  א  ו  מ  ר

ע  ק  ב  י  א  ב  ן  מ

ה  ל  ל  א  ל  א  ו  מ  ר

ב  ן  ז  ו  מ  א  א  ו  מ  ר

ב  ע  ש  ר  ה  מ  א  מ  ר  ו  ת

נ  ב  ר  א  ה  ע  ו  ל  ם  ש

נ  ו  ח  כ  מ  י  ם  ב  ל

ש  ו  ן  ה  מ  ש  נ  ה

נשים לב עד כמה צורה זו מתבקשת: יה האותיות של "משה קבל תורה מסיני" תופסות בדיוק שלש שורות. אחר כך "רבי אומר" – שורה רביעית. אחר כך "עקביא בן מהללאל אומר" – עוד שתי שורות. אחר כך "בן זומא אומר" – עוד שורה. אח"כ "בעשרה מאמרות" – עוד שורה!

שכינה במערב

נראה עוד כמה רמזים (לפני שנחזור ל"ראשו כתם פז"): רק האות הראשונה מחמשת פרקי המשנה – מ, ר, ע, ב (מענין ששמו של כל חכם שכתוב כאן פותח באות אחרת, ארבע אותיות מערביב צירופי הוי'), ב – אותיות במערב, שם שדי. הביטוי הכי מפורסם של חז"ל עם "במערב" הוא "שכינה במערב", המלכות, השכינה, מתייחדת עם היסוד שבמערב. אנחנו מסבירים[4] בעומק שבכל נקודת יקום אפשר לעשות קוביה קטנה, עד קטנה עד אין סוף, ובכל נקודה במציאות "שכינה במערב" – כך עושים שלום בין "שכינה בכל מקום" ל"שכינה במערב".

למה רצינו את הרמז הזה? לומר שללמוד פרקי אבות שפרקיו מתחילים מאותיות במערב, זאת אומרת שהשכינה נמצאת בלימוד הזה. אז אם למשל אחד זקוק לשלום בית, עליו כתוב "שכינה ביניהם", אז סגולה נפלאה להתעסק בפרקי אבות. דברנו על שיעורי פרקי אבות במיוחד עם ילדים – וגם זוגות, "שכינה במערב", השכינה נמצאת דווקא בתוך הלימוד, גם השינון וגם ההתעמקות, בפרקי אבות.

 

[1] שער מאמרי רז"ל ולקוטי הש"ס על אתר.

[2] שיחת אמור תשמ"ח – הובאה בביאורים לפרקי אבות על אתר (מהדורת תש"נ – במילואים). בשיחה נתבארו באורך דברי האר"י על המשנה.

[3] ראה גם לקו"ש חכ"ג עמ' 190 ואילך.

[4] ראה שיעור י"א חשון ס"ז.

פוסט זה פורסם בקטגוריה פרק ד'. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s