מבנה העשיריות באבות פרק ה

כדי להבין את כל הענין נסביר את המבנה של פרק ה בפרקי אבות, נעשה הפסקה קצרה, ואחר כך ננסה להתעמק בכל המהלך של אברהם אבינו כאן, ובפרט למה התורה לא מספרת לנו את הנסיון הראשון, החשוב, של אברהם אבינו. אפשר לומר עוד ווארט, שהתורה רוצה רק נסיונות שקשורים במפורש לארץ ישראל. הנסיון הראשון הוא בחוץ לארץ. אז אולי כל הנסיונות צריכים להיות בארץ ישראל (המקום בו היהודי מתנוסס, מתרומם באמת, על ידי העמידה בנסיון). בכל אופן, כל אלה עדיין רק רמזים. נחזור ונפתח את מסכת אבות פ"ה, "בעשרה מאמרות נברא העולם". כל הפרק הזה דן במספרים, מסדר ענינים לפי מספרים. הוא מתחיל מהמספר המקודש, "העשירי יהיה קדש להוי'", ומונה הרבה דברים שהמכנה המשותף שלהם הוא עשר.

אחת עשרה עשיריות

קודם כל נספור, כמה דברים יש כאן שהמכנה המשותף שלהם הוא עשר? שיעור טוב גם לילדים. פרק ה מתחיל מעשר, עובר לשבע ואז לארבע (ואז עובר לזוגות מבלי לנקוט במספר שנים[ב]). התנא מתחיל בעשר, כמה דברים יש כאן שהם עשר? מכאן נבין יותר מהם עשרת הנסיונות של אברהם אבינו. לכאורה היה נחמד אם היו עשרה דברים של עשר, אבל לא – יש אחד יותר, אחד עשר דברים של עשר. מה המבנה שלהם? קודם כל הכותרת, שהיא ודאי הכתר של כל העשיריות, היא "בעשרה מאמרות נברא העולם". הקשר לנסיונות של אברהם אבינו כתוב במפרשים[ג] – שבזכות עמידת אברהם בעשרה נסיונות הוא קיים את העולם שנברא בעשרה מאמרות. כלומר, יש קשר מובהק בין תחלת הפרק, עשרה מאמרות, לעשרת הנסיונות של אברהם. בין עשרת המאמרות לעשרת הנסיונות יש "עשרה דורות מאדם עד נח" ועוד "עשרה דורות מנח עד אברהם להודיע כמה ארך אפים לפניו" – הם בדיוק ההיפך, לא מקיימים את העולם שנברא בעשרה מאמרות. אם כן, יש עשרה מאמרות, עשרה דורות ועוד עשרה דורות, ואחר כך עשרת הנסיונות של אברהם – עד כאן ארבע העשיריות הראשונות. אחר כך המשנה הבאה – "עשרה נסים נעשו לאבותינו במצרים ועשרה על הים, עשר מכות הביא הקב"ה על המצרים במצרים ועשר על הים, עשרה נסיונות ניסו אבותינו את הקב"ה במדבר שנאמר 'וינסו אֹתי זה עשר פעמים ולא שמעו בקולי'" – רק כאן יש חמש עשיריות, ובסך הכל תשע עשיריות עד כאן. אחר כך יש עוד שתי משניות מפורטות – כל עשיריה משנה – "עשרה נסים נעשו לאבותינו בבית המקדש" שנמנים אחד אחד, והמשנה האחרונה של עשר, "עשרה דברים נבראו בערב שבת בין השמשות ואלו הן וכו'". גם, צריך להבין את העובדה שעשרת הדברים שנבראו בערב שבת בין השמשות מתחילים בשלשה פיות – "פי הארץ, פי הבאר, פי האתון" – ואז עוד שבעה דברים. אם כן, סה"כ יש 11 עשיריות.

נסים ונסיונות

יש גם נסיונות – כמה נסיונות, שתי קבוצות – עשרה נסיונות של אברהם, שעמד בכולם, ועשרה נסיונות שניסו אבותינו את הקב"ה במדבר, שהם ההיפך, "וינסו אתי זה עשר פעמים ולא שמעו בקולי". כמה נסים יש כאן? שלש קבוצות – עשרה נסים נעשו לאבותינו במצרים, עשרה על הים ועשרה נסים נעשו לאבותינו בבית המקדש. אם כן, יש פה עשרים נסיונות, שלשים נסים, עשרים דורות, עשרים מכות, וחוץ מזה יש אחד בהתחלה, "עשרה מאמרות", ואחד בסוף, "עשרה דברים" (מאמר ודבר הם גם זוג, דבר לשון דבור, ע"ד "אמר אל בנ"י" "דבר אל בנ"י", ודוק). המאמרות והדברים הולכים יחד – שייכים לבריאה. עשרת המאמרות בהם נברא העולם הם מיום ראשון עד יום ששי, ואז יש עשרה דברים בסוף-בסוף, בערב שבת בין השמשות. שוב, יש כאן 11 פעמים עשר. איזו מלה יוצר? יש כאן שתי אותיות, גם בנס וגם בנסיון – נס עולה י פעמים יא. 11 עשרות ודאי רומז למספר נס – שהכל כאן נס, כל הטבע (= אלהים) הוא נס. כדי להשיג את הנס צריך לעמוד בנסיון, ואז האדם מתרומם – נס לשון התרוממות כנ"ל – מעל הטבע. מכח הנסיון הוא מתעצם עם הנס. בכל אופן, יש כאן 11 עשיריות.

אחת עשרה עשיריות כנגד הספירות

איך מבנה העשיריות הולך לפי הספירות? מאד פשוט, כמעט ישר לפי סדר הספירות, כאשר מונים אחת עשרה ספירות, ולא רק עשר (הכל נכלל בעשר, אבל מתי אני אומר אחת עשרה?) – כשמונים גם את הכתר וגם את הדעת. הכל שיעור במאמר מוסגר על תחלת פרק ה בפרקי אבות. לפי פירוש ר"ע ברטנורא יש עשרה נסיונות כולל אור כשדים – עד סוף פרשת לך לך יש שבעה נסיונות (אור כשדים רמוז בסוף פרשת נח אך עיקר הרמז הוא בפרשת לך לך כנ"ל, בפסוק "אני הוי' אשר הוצאתיך מאור כשדים וגו'") ובפרשת וירא יש שלשה נסיונות (לקיחת שרה על ידי אבימלך, גירוש הגר וישמעאל, עקדת יצחק). זו חלוקה זהה לחלוקת עשר המכות בפרשות וארא-בא, שבע מכות בראשונה ושלש בשניה. כך יוצא לפי הברטנורא, ולפי עוד כמה שיטות. לפי הספירה הזו ברית המילה, בסוף פרשת לך לך, שהיא גם אחד הנסיונות, תהיה הנסיון השביעי – "כל השביעין חביבין" – ואז עוד שלשה נסיונות בפרשת וירא (כנגד הג"ר).

כח"ב – עשרה מאמרות, עשרה דורות, עשרה דורות

שוב: "בעשרה מאמרות נברא העולם" היינו הכתר כאן. "והלא במאמר אחד יכול להבראות" – מה הפירוש בחסידות? כל העשרה הם רק פירוט של מאמר אחד, ומפורש בחסידות שמאמר זה הוא הכתר – "מאמר סתום" שקודם לעשרה מאמרות פתוחים. אליבא דאמת קיים "והלא במאמר אחד יכול להבראות" (בסוד "הוא צוה ונבראו", בדרך ממילא ממחשבתו יתברך כביכול). רק בעשרה האלה כתוב שיכול להיות באחד, כי הוא הכתר של כל העשרה. אחר כך יש עשרים דורות, עשרה מאדם עד נח שכולם מכעיסים ובאים עד שהביא עליהם את מי המבול, ועשרה דורות מנח ועד אברהם, שכבר מקבל שכר כולם – הכל להודיע כמה ארך אפים לפניו. ארך אפים הוא כתר, אבל הוא מניק לחכמה ומניק לבינה – עשרת הדורות הראשונים, מאדם עד נח, הם כאן העשרה שבתוך החכמה הכללית, ועשרה דורות מנח עד אברהם הם הבינה – זה מקבל ממזל "נֹצר חסד" וזה  מקבל ממזל "ונקה", ושניהם "כמה ארך אפים לפניו".

דעת – עשרה נסיונות

אחר כך – העיקר לשמו פתחנו בנושא – מגיעים "עשרה נסיונות נתנסה אברהם אבינו" ובאמת הכל כלול בכך. ה"עשרה נסיונות" הם הדעת, עיקר החידוש, לכן יש כאן יא ולא י – כדי לכלול את הדעת. איך אני יודע שעשרת הנסיונות הם הדעת? כתוב בפירוש בסוף התורה, בפרשת ראה, ומוסבר בחסידות – "כי מנסה הוי' אלהיכם אתכם לדעת", שכל מה שה' מנסה אתכם, החל מאברהם אבינו היהודי הראשון, הוא כדי להגיע לדעת. עיקר הנסיון הוא אמונה. האמונה מסלק את החכמה והבינה. מחד, אז אין שכל, אבל מצד שני, השכר על שעמד בכל הנסיונות הוא שמקבל דעת – לא שכל, אלא התקשרות עצם בעצם (דעת מלשון "והאדם ידע את חוה אשתו"). לכן הדעת היא עשרת הנסיונות של אברהם אבינו. כתוב "להודיע כמה חבתו של אברהם אבינו" – יש מי שמפרש להודיע כמה אברהם מחבב את ה', אבל עיקר הפשט שלהודיע כמה ה' מחבב את אברהם. השאלה מי מחבב את מי, והרי זה "כמים הפנים לפנים". בפרשה הבאה חז"ל דורשים (ורש"י מביא בפשוטו של מקרא עה"פ "עתה ידעתי [הכל בחינת דעת] כי ירא אלהים אתה") שה' מתחנן לאברהם שיעמוד בנסיון האחרון, שיהיה מענה לאומות העולם ולמלאכים למה בחרתי אותך – "מה היא חבתי אצלך". בפרשה הבאה כתוב "כי ידעתיו" ורש"י כותב "לשון חבה". קודם היה "להודיע כמה ארך אפים לפניו" (פעמיים) וכאן גם "להודיע" – גם דעת – אבל להודיע את עצם הדעת, דעת עליון, כמה חבתו של אברהם אבינו. עד כאן מסתדר מאד יפה, שארבע העשיריות הראשונות כנגד כחב"ד – העיקר כאן הדעת. כתוב ש"אל אחר איסתריס ולא עביד פירין", והמיוחד הוא שיש לנו דעת. לקליפות אין דעת, למה? כי לא היה להם אבא שעמד בעשרה נסיונות.

חו"ג – עשיריות הנסים; נו"ה – עשיריות המכות; יסוד – עשרת נסיונות המדבר

אחר כך יש עשרה נסים שנעשו לנו במצרים ועשרה על הים – אם יש כזה זוג צריך להיות ימין ושמאל. כמו שעשרה דורות ועשרה דורות היו זוג, חכמה ובינה, כך עשרה נסים ועשרה נסים צריכים להיות חסד וגבורה. מה הן עשר מכות ועוד עשר מכות? צריך להיות נצח והוד (דלגנו על ספירת התפארת). מהם עשרה נסיונות שניסנו את ה'? איפה הפגם הזה? גם כתוב[ד] שהעובדה שאנחנו עדיין חיים וקיימים לאחר עשרת הנסיונות שניסינו את הקב"ה במדבר ולא שמענו בקולו "זה עשר פעמים" היא בזכות עשרת הנסיונות של אברהם אבינו. כלומר, מחד הם כדי לקיים את עשרת המאמרות בהם נברא העולם, אך מאידך הם כדי לקיים אותנו, עם ישראל, כאשר "וינסו אֹתי זה עשר פעמים ולא שמעו בקולי". עשרה מאמרות בכתר ועשרה נסיונות בדעת שכולל הכל. "וינסו אתי זה עשר פעמים" ביסוד (כתוב שגם המלה "זה" – "זה עשר פעמים" – רומזת ליסוד). הדעת בשכל כנגד היסוד במדות – עשרה נסיונות של אברהם בדעת, עשרה נסיונות שניסינו את ה' במדבר ביסוד. מה הם עשרת הנסים שנעשו לאבותינו במצרים? מה הפשט? המפרשים מסבירים שעשרת הנסים הם מה שבעשר המכות ה' הפלה והבדיל אותנו מהמצרים – שהיה דם למצרים ולנו לא, להם צפרדע ולנו לא. בכל המכות כתוב מפורש, שהגיעה למצרים ולא הגיעה לבני ישראל, חוץ ממכת כנים. בכנים לא מפורש, אבל אפשר ללמוד מתשע פעמים גם לגבי הפעם העשירית שרק למצרים היו כנים בראש ולא ליהודים. למה לא כתוב שם בפירוש? לא מסבירים. שוב, זה שלנו לא היתה המכה – אף על פי שהיה באותו מקום – הוא ה"עשרה נסים נעשו לאבותינו במצרים". כנים הם כנגד ההוד, ועל כן על זה כתוב "הודי נהפך עלי למשחית" – יש הכי נטיה שתחול גם על יהודים, אך באמת לא היה ו"עשרה נסים נעשו לאבותינו במצרים". למה אמרנו? כי לפי זה מוסבר שהנסים הם ממש כנגד המכות, ואם המכות הן לבר מגופא – נצח והוד – הנסים, שהם לנו, הם בעיקר המדות, בשרש, חסד וגבורה. אם כן, עשינו כתר-חכמה-בינה-דעת-חסד-גבורה-נצח-הוד-יסוד – דלגנו על תפארת.

מלכות (עטרת היסוד): עשרה דברים נבראו בערב שבת בין השמשות

מה כתוב אחר כך? שתי משניות גדולות יחסית. משנה אחת, "עשרה נסים נעשו לאבותינו בבית המקדש" ומשנה שניה "עשרה דברים נבראו בערב שבת בין השמשות". אותם עשרת הדברים הם ודאי המלכות, לכן גם מתחיל כמו שאמרנו קודם בשלש פיות – פי הארץ, פי הבאר, פי האתון – "מלכות פה". הזמן המיוחד, ערב שבת בין השמשות, הוא גם המלכות של כל מעשה בראשית. הרי ששת ימי בראשית הם כנגד ו"ק, והזמן שאחרי הו"ק הוא המלכות. אפשר לומר לפי כתבי האריז"ל שזו בחינת עטרת היסוד, המלכות דז"א (ע"ד כוונת האתרוג כנודע). בכל אופן זו בחינת מלכות, לכן מתחיל "פי הארץ, פי הבאר, פי האתון" (שלשת הפיות הם הג"ר של המלכות – "מלכות פה תורה שבעל פה כו'").

תפארת: עשרה נסים בבית המקדש

מה הם עשרת הנסים של בית המקדש? קודם כל, איך אני יודע שעשיריה זו שייכת לתפארת, אף שהיא לא באה בהמשך ישיר לאחר עשרה נסים נעשו לאבותינו במצרים ועשרה על הים (שכנגד חסד וגבורה כנ"ל)? כי זו עשיריה של נסים. איפה היו נסים? אמרנו שהכי הרבה נסים מוזכרים כאן – שלשים נסים, עשרה במצרים ועשרה על הים ועשרה בבית המקדש. מן הראוי ששלשת סוגי הנסים יהיו קבוצה, ואם שני הראשונים הם חו"ג השלישי הוא תפארת. למה לא כתוב סמוך? כי בפשט המשנה מונה את הדברים לפי סדר הדורות, ורק האחרון חוזר להתחלה. הפשט של המשנה שהכל הולך לפי כרונולוגיה. בכל אופן, זה שכתוב "עשרה נסים", "עשרה נסים" ושוב "עשרה נסים", רומז שבעצם שייך לתפארת. איך אני יודע עוד? כל שלשת עשרת הנסים הם "לאבותינו" – במצרים, על הים, בבית המקדש. "אבותינו" רומז לשלשת האבות, כנגד חסד גבורה תפארת. גם ביסוד כאן יש אבותינו (כנגד יוסף הצדיק, שנכלל באבות, בסוד "אלה תלדות יעקב יוסף") – שניסו אבותינו את הקב"ה במדבר. פגם הברית, שרק הדעת יכולה לעזור כדי לתקנו. כתוב שכמו שיש ביהמ"ק למטה יש ביהמ"ק למעלה. איפה הוא נמצא, בית המקדש השלישי והנצחי לגביו אנו מחכים שירד באש מן השמים (יחד עם מה ש"משיח בונה מקדש")? מאיפה הוא יורד? מרקיע זבול, ששם "בית זבול לך". כמו שיש בית זבול למטה, בית המקדש, כמו שאמר שלמה המלך בחנוכת הבית "בנה בניתי בית זבל לך מכון לשבת עולמים", יש רקיע שנקרא זבול למעלה ובתוכו נמצא בית המקדש בשמים – כך אומרים חז"ל בחגיגה – ומשם ירד בית המקדש השלישי מן השמים בבוא מלך המשיח, לארץ. מהו רקיע זבול בקבלה? יש שבעה רקיעים, וכל רקיע כנגד ספירה אחרת. מפורש בקבלה, לפי הסדר מלמטה למעלה (וילון רקיע שחקים זבול כו'), שזבול הוא הרקיע של ספירת התפארת. בית המקדש הוא התפארת של עם ישראל, והוא נמצא ברקיע זבול בשמים.

טעם דחית עשרת הדברים שנבראו בערב שבת לסוף העשיריות

שתי העשיריות האחרונות הן יחוד תפארת ומלכות – עיקר יחוד קוב"ה ושכינתיה. השכינה היא עשרת הדברים שנבראו בע"ש בין השמשות, ויש אומרים שיש כאן סרח העודף – דווקא במקום הזה – לפי כל היש אומרים. אמרנו שעשרת הדורות מאדם עד נח ועשרת הדורות מנח עד אברהם מקבלים משני המזלות. לכאורה הכי סמוכים לעשרה מאמרות בהם נברא העולם הם עשרת הדברים שבאים בסוף. מה באמת שרש המלכות? התיקון שנקרא פומא קדישא, תיקון "וחטאה", המדה ה-יב של יג מדות הרחמים. עשרה דורות הראשונים מקבלים מנוצר חסד, התיקון השמיני, ועשרה דורות השניים מתיקון ונקה, ה-יג. אבל דווקא מה שכתוב בסוף, "עשרה דברים נבראו בע"ש בין השמשות", החל משלשת הפיות (חזקה של "פומא"), מקורו האמתי ב"פומא קדישא", ש"דעת [מדת משה] גניז בפומא". מחד, לפי סדר הזמן, עשרת הדברים די בהתחלה, אבל במשנה הם באים בסוף.

סיכום

עד כאן – מאמר מוסגר – שיעור טוב לנתח את ה"עשרה דברים" בפרק ה' בפרקי אבות, ולסיכום המבנה:

  כתר

בעשרה מאמרות נברא העולם

 
חכמה

עשרה דורות מאדם עד נח

  בינה

עשרה דורות מנח עד אברהם

  דעת

עשרה נסיונות נתנסה אברהם אבינו

 
חסד

עשרה נסים נעשו לאבותינו במצרים

  גבורה

עשרה נסים נעשו לאבותינו על הים

תפארת

עשרה נסים נעשו לאבותינו בבית המקדש

נצח

עשר מכות במצרים

  הוד

עשר מכות על הים

יסוד

עשרה נסיונות נסו אבותינו את הקב"ה במדבר

מלכות

עשרה דברים נבראו בערב שבת בין השמשות

העיקר לעניננו הוא שכל עשרת הנסיונות של אברהם אבינו, היהודי הראשון, הם להקנות לו, ולנו בניו, דעת באלקות. בדיוק כפי שהרמב"ם כותב בתחלת משנה תורה שהמצוה הראשונה היא ידיעה – "יסוד היסודות ועמוד החכמות לידע שיש שם מצוי ראשון" – להמשיך את האמונה בדעת[ה]. השאלה שלנו היא מה הנסיון הראשון של אברהם, מה מלמד אותנו הסיפור של חז"ל אודות אור כשדים ולמה הוא לא כתוב בתורה? אפשר לחשוב על זה, לבקש מעובד שינגן לנו קצת ונחשוב על זה. לחיים לחיים.

[א] נרשם על ידי איתיאל גלעדי. לא מוגה.

[ב] 10 7 4 2 (השרש של 4) = 23, המספר הראשוני ה-10, וכמו שיתבאר. בר"פ (כל מספר בהתכללות מיניה וביה), 10 7 4 2 = 169 = 13, אחד, ברבוע (הכל רומז לאחד – אחד יחיד ומיוחד ב"ה)! המשנה האחרונה של הפרק (לפי נוסח אדה"ז בסידור) "הוא [בן הא הא] היה אומר בן חמש שנים למקרא וכו'" מונה יד גילאים, מ-5 עד 100 (10 ברבוע, לך לך, יפי, כמו שיתבאר). אם נוסיף 14 ל-23 הנ"ל נקבל 37 – עליה מחיה ליחידה כנודע. אם נוסיף 14 ברבוע ל-169 הנ"ל נקבל שסה (ה פעמים חכמה), מספר ההשראה של 14, סוד שסה מצות לא תעשה וכו'.

[ג] ???

[ד] ???

[ה] היינו המשכת המקיף בפנימי, סוד פריעת הקפותיו של אברהם אבינו בעלותו "הוא ואשתו" מארץ מצרים, כמבואר בדא"ח.

פוסט זה פורסם בקטגוריה פרק ה'. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s