ביאורים בפרקי אבות (א-ג)

 א. מסכת אבות – "אחת היא יונתי תמתי"

ששים מלכות – ששים מסכתות בלי מסכת אבות

בשיר השירים רבה[א] דרש רבי יצחק "'ששים המה מלכות' אלו ששים מסכתות של הלכות וכו'". באמרו "ששים מסכתות של הלכות" בא רבי יצחק להוציא ממנין הששים את מסכת אבות, שכולה מוסר השכל ותיקון מדות ואינה מסכת של הלכות[ב]. והיינו כידוע שיש סג מסכתות בששה סדרי משנה, אך כאשר שלש הבבות נחשבות כאחת – מסכת נזיקין – ואין מסכת אבות מן המנין אזי יש בדיוק ששים מסכתות במשנה, "ששים המה מלכות".

מסכת אבות: "אחת היא יונתי תמתי" – "דרך ארץ קדמה לתורה"

ההמשך לפסוק "ששים המה וגו'" הוא "אחת היא יונתי תמתי". במדרש שם דורש רבי יצחק לשון זה בדרכו (עיי"ש), אך מכח דיוק הדגש ש"'ששים המה מלכות' אלו ששים מסכתות של הלכות" יש לומר ש"אחת היא יונתי תמתי" רומז למסכת אבות.

הרי אחד הטעמים[ג] שנקראת מסכת זו "אבות" הוא משום שתיקון המדות הוא אב ושרש לקיום כל המצות המעשיות של התורה, כל ה"הלכות", וכמאמר חז"ל "דרך ארץ קדמה לתורה"[ד] (ומבואר בדא"ח שיש קדימה במעלה של דרך ארץ, תיקון מדות, לגבי תורה, הוראת הלכות). והרמז: אבות = אחת – "אחת היא יונתי תמתי".

פרצוף ה"אחת" במסכת אבות

במלה אבות ה-ח של אחת מתחלקת ל-בו. אחת היא אחד בלשון נקבה[ה]. ה-ח (של אחד-אחת) רומזת ל-ח הספירות מחכמה עד יסוד (בסוד "יסוד אבא ארוך ומסתיים ביסוד ז"א"[ו]), סוד שמונת ימי מילה. ח ספירות אלו מתחלקות ל-בוב מוחין (חכמה ובינה) ו-ו מדות (חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד). נמצא שהיחס בין מח ללב הוא יחס של 1:3, סוד שלשה אבות (כמו שיתבאר להלן).

לפי זה, ה-א של אחת-אבות רומזת לכתר עליון וה-ת של אחת-אבות רומזת למלכות (סוד "בראשית ברא אלהים את" – מראש האלף-בית לסוף האלף-בית, מקדם לאחור, מכתר למלכות).

"אחת היא יונתי תמתי" – "יונתי" היינו פרצוף חב"ד ("עיניך יונים", תענוג ההסתכלות של שני בני הזוג זב"ז) ו"תמתי" הוא פרצוף הכתר (תאומתי, "שוין בקומתן" לגמרי, רצון-כתר אחד לשניהם)[ז]. בכל פרצוף יש שלמות של עשר ספירות (מכתר עד מלכות כנ"ל).

התאחדות עם החתן העליון בלימוד פרקי אבות

כאשר לומדים (ומתעצמים עם) פרקי אבות נעשים "אחת היא יונתי תמתי" עם החתן העליון, הקדוש ברוך הוא.

ב"אחת היא יונתי תמתי" יש יה אותיות, סוד "שכינה ביניהם" (י של איש ו-ה של אשה), המשולש של ה:

א

ח ת

ה י א

י ו נ ת

י ת מ ת י

פנות המשולש – איי – הן ר"ת אברהם יצחק יעקב, "אין קורין אבות אלא לשלשה" (וכמו שיתבאר). הפנות הן איי גם כשמציירים את המשולש כך:

א ח ת ה י

א י ו נ

ת י ת

מ ת

י

"אחת היא יונתי תמתי" = "מה יפית ומה נעמת אהבה בתענוגים" ע"ה.

אחת היא!

גם לפני וגם אחרי "יונתי תמתי" נאמר "אחת היא" – "אחת היא יונתי תמתי אחת היא [לאמה וגו']". יש לקרוא את הפסוק כך: "אחת היא יונתי, תמתי אחת היא" – לכל אחד משני התארים "יונתי תמתי" יש "אחת היא". ומה עוד ש"תמתי" = "אחת היא… אחת היא"[ח]!

והוא סוד פרקי אבות, "יונתי תמתי" מוקפת באבות (אחת) מכאן ואבות (אחת) מכאן. "אחת היא יונתי תמתי אחת היא" ועוד פרקי אבות = ז פעמים "אחת היא"!

מעתה הגענו למשולש של ו (המשולש הנ"ל של ה הוא כנגד ה פרקים של פרקי אבות, והמשולש של ו כנגד ו פרקים של פרקי אבות עם פרק קנין תורה):

א ח ת ה י א

י ו נ ת י

ת מ ת י

א ח ת

ה י

א

שורות משולש זה מסודרות למופת לפי מספרי האותיות בתבות הפסוק: "אחת היא" (6) "יונתי" (5) "תמתי" (4) "אחת" (3) "הי-א" (1-2), ודוק. הפנות הן אאא (וכן הפנות בציור של המשולש השני).

ב. להיות יהודי טוב

כללות פרקי אבות – לב טוב (תיקון המדות בספירת העמר)

התכלית של פרקי אבות היא להיות טוב (יהודי טוב הוא בן לקב"ה). וכן נאמר בפרק ב "איזוהי דרך טובה שידבק בה האדם… לב טוב… שבכלל דבריו דבריכם".

"לב טוב" עולה מט, רמז לכללות התיקון של מט ימי ספירת העמר (שבהם לומדים פרקי אבות, כדי לקיים "דרך ארץ קדמה לתורה" – תיקון המדות קודם לקבלת התורה בחג שבועות), ז פעמים ז, מחסד שבחסד ועד מלכות שבמלכות (עיקר התיקון הוא ענין ההתכללות, כל מדה כלולה מכולן).

פרקי אבות עולה טוב פעמים כי טוב[ט] העולה טוב פעמים בטול (תורה עולה אחדאהבה פעמים בטולאחד מתחלף בטוב באטב"ח כנודע). הערך הממוצע של טוב וכי טוב הוא לב – לב טוב (כללות הטוב בנפש האדם כנ"ל).

רמזי טוב ב"אחת היא יונתי תמתי"

נתבאר לעיל שמסכת אבות היא בסוד "אחת היא יונתי תמתי", וכמה רמזי טוב בזה: "אחת היא" = טוב פעמים כה ("יהי [אור]… [האור כי] טוב"), "יונתי" = טוב פעמים כח, "תמתי" = טוב פעמים כל. אם נעשה סדרה משלשת המספרים הללו, המספר הבא בסדרה יהיה 1547 = טוב פעמים אמן (7 פעמים 13 פעמים 17) = "אשרי יושבי ביתך עוד יהללוך סלה" וכו' (כמבואר סוד מספר זה במ"א).

הפסוק אומר "מצא אשה מצא טוב ויפק רצון מהוי'" – אשה עולה טוב פעמים חי, היהלום של טוב. יש לפרש כי "מצא אשה מצא טוב" היינו בחינת "יונתי" (עיון תורה, בתענוג א"ס) ואילו "ויפק רצון מהוי'" היינו בחינת "תמתי" (רצון-כתר אחד לשניהם כנ"ל).

רמזי טוב בפתיחת המסכת

"אין טוב אלא תורה" – "משה קבל תורה מסיני". והנה, "משה קבל תורה מסיני" (פתיחת פרקי אבות – הכל הולך אחר הפתיחה) = טוב פעמים עדדע ("מסיני" = י פעמים טוב, "משהקבלתורה" = ב"פ לב פעמים טובטוב כי טוב פעמים טוב), היינו "אתם עדי" (על דרך ה-עד דקריאת שמע, "שמע… אחד") על  טוב ה' שבכל דבר (עדטוב עולה אמן, שילוב הויאדני ביחו"ע ויחו"ת).

בלידת משה נאמר "ותרא אתו כי טוב הוא". מכאן אמרו חז"ל: "יבוא טוב [משה] ויקבל טוב [תורה] מטוב [הקב"ה] לטובים [ישראל]". הערך הממוצע של "טוב… טוב… מטוב… לטובים" הוא "כי טוב"! ד פעמים טוב = חיים – "ואתם הדבקים בהוי' אלהיכם חיים כלכם היום"[י].

הטוב של פרקי אבות – כללות תיקון הנפש

והנה, בשמות הפנימיים של הספירות העליונות (על פי החסידות) רק העליון ביותר והתחתון ביותר הנם כפולות של טוב (בשמות החיצונים המובאים בספרי הקבלה אין אף אחד משמות הספירות שהוא כפולה של טוב): אמונה (רדל"א, הראש העליון של הכתר) שפלות (פנימיות ספירת המלכות). אמונה = ו פעמים טובו צירופי תבת טוב, ושפלות = מח פעמים טוב (שעולה ח פעמים אמונה).

כח האמונה הוא הכח הראשון והעליון שבנפש וכח השפלות הוא הכח האחרון והתחתון בכחות הנפש – "נעוץ סופן בתחלתן ותחלתן בסופן", ללמד שנקודת העצם של הכל היא הטוב (מה שהשי"ת הוא עצם הטוב ומה שכל יהודי מצד מהותו הפנימית הוא טוב בעצם) – תכלית הכוונה של לימוד פרקי אבות.

ג. חלוקת המשניות של פרקי אבות

"קח טוב"

לפי החלוקה של ספרי המשניות יש בששת הפרקים של מסכת אבות קח משניות, והרמז: "שובה ישראל עד הוי' אלהיך… קחו עמכם דברים ['רחש לבי דבר טוב']… וקח טוב" (רמז ללימוד והפנמת פרקי אבות), "כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזבו".

קח = טוב בהכאת אותיות: ט פעמים ו פעמים ב. והוא עולה "גם זו לטובה".

אבות ועוד קח = יא (טב) פעמים "כי טוב". מסכת אבות ועוד קח = אני פעמים טוב!

חלוקת המשניות בפרקים

בפרטות, בחמשת פרקי המשנה יש צז משניות, סוד מהיטבאל, יחוד מה בן (בשלשת הפרקים הראשונים יש בן משניות ובשני הפרקים הבאים יש מה משניות) – מהיטבאל לשון טוב – ובפרק האחרון, פרק קנין תורה, יש יא (טב) משניות

פירוט המשניות לפי הפרקים: 18 16 18 22 23 11 (לפי נוסח אדמו"ר הזקן בסידור יש הבדל בסדר המשניות בסוף פרק ה, ולפי חלוקתו יש רק 22 משניות בפרק ה). קח = ו פעמים חי (סוד "וחי בהם"), נמצא שהערך הממוצע הוא חי משניות לפרק, מספר המשניות בפרק א ("הכל הולך אחר הפתיחה") ופרק ג.

כפי שהוזכר לעיל, טוב פעמים חי עולה אשה, סוד "מצא אשה מצא טוב ויפק רצון מהוי'" (והוא גם רומז לסוד "ושם אשתו מהיטבאל").

"חקים ומצות טובים"

קח הוא גם חק[יא]. בספר נחמיה כתוב:"ועל הר סיני ירדת ודבר עמהם משמים ותתן להם משפטים ישרים ותורות אמת חקים ומצות טובים". יש בפסוק "טובים" אותיות (תבת החיתום), וכולו עולה בגימטריא חק פעמים נו (שהוא אהיה פעמים רפחמב פעמים קדם וכו').

ככלל, חק אינו נתפס בשכל, אך טוב, "לקח טוב", כן נתפס ב"טוב טעם ודעת", ב"שכל טוב". כל ההוראות של פרקי אבות הם חקים טובים, מעין נשיאת הפכים של למעלה מן השכל בשכל (בלשון החסידות, להרגיש חק טוב נובע מחוש פנימי בגישמאק שבחק).

בפסוק הנ"ל "משפטים… ותורות… חקים ומצות" = 2197 = 13 בחזקת 3, אחד אחד אחד, כמבואר סוד מספר זה במ"א. "ועל הר סיני" = אמת ("ותורות אמת") – "משה [אמת ותורתו אמת] קבל תורה מסיני".

"משה קבל תורה מסיני ומסרה ליהושע" – מסירת הטוב מהתורה לנ"ך

יש טוב פעמים "הר סיני" בתנ"ך ("משה קבל תורה מסיני" = טוב פעמים עד, "עד הוי' בכם", כנ"ל) – יו בתורה ורק אחד בנ"ך, בפסוק "ועל הר סיני" הנ"ל שבנחמיה. עזראנחמיה הם ספר אחד מכ"ד ספרין דאורייתא כנודע, והם עולים יחד יהושע. התורה (שבה יו "הר סיני") היא תורת משה. נמצא שכל טוב ה"הר סיני" בתנ"ך רומזים ל"משה קבל תורה מסיני ומסרה ליהושע [ועד ל'ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה' בימי עזרא ונחמיה]".

רמזי משה-יהושע-עזרא-נחמיה

משה עזרא נחמיה ר"ת נעם (סוד התגלות עתיקא באמא, סוד "משה זכה לבינה") – "ויהי נעם א-דני אלהינו עלינו וגו'" (סיום פרק "תפלה למשה", בקבלתו תורה מסיני).

משה יהושע עזרא נחמיה ר"ת נעים, סוד "הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד" – נעים = י פעמים טוב (נעים = "[משה קבל תורה] מסיני").

משה יהושע עזרא נחמיה = 1127 = 23 (חיהמשה = יה פעמים חיהיהושע = עזרא נחמיה = טוב פעמים חיה) פעמים 49 (לב טוב כנ"ל. יה טובטוביה, שמו של משה, עולה לב, ועוד טוב = לב טוב) = "והיה הוימלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה הויאחד ושמו אחד" (דומה לסיום פרקי אבות – "הוי' ימלך לעלם ועד").

[א]פרשה ו ט, ב.

[ב]ראה חדושי הרש"ש במדבר רבה קרח אות כג.

[ג]ראה עד"ז תפא"י וכן ביאורים לפרקי אבות לכ"ק אדמו"ר מליובאוויטש.

[ד]תנא דבי אליהו א.

[ה]במספרקטן גם אחד וגם אחת שוים 13, סוד התעוררות יג מדות הרחמים מתוך אחדות פשוטה.

[ו]חכמהיסוד = טוב במשולש, ובהכאה פרטית = הכל במשולש, וד"ל.

[ז]ראה יין משמח ח"ד שער ג בתורה "אחתי רעיתי יונתי תמתי" וש"נ.

[ח]אם נוסיף לכל "אחתהיא" (425, יהדות) את הערך של "אחת היא" בהכאה פרטית (485, תהלים), אז יעלה הכל 1820 = סוד פעמים הוי' = מספר האזכרות של שם הוי' ב"ה בכל התורה כולה.

[ט]על פי הפסוק "וירא אלהים את האור כי טוב". יש ו פעמים "כי טוב" בששת ימי בראשית, כנגד ו פרקים של פרקי אבות עם פרק קנין תורה.

טוב הוא המספר הראשוני ה-8, כי טוב הוא המספר הראשוני ה-16 – 2 בחזקת 3 ו-2 בחזקת 4 – כך שיש ביניהם יחס של "שלם וחצי".

17, טוב, הוא הראשוני ה-8 (כנ"ל). הראשוני ה-17 הוא 53 (גן סדרים דאורייתא). 17 ו-53 = 70 (פנים לתורה, "סוד הוי' ליראיו"). 8 17 53 = 78 = 3 פעמים הוי' ב"ה. 8 17 53 כל אחד ברבוע = 3162 = טוב פעמים מקום (מקום טוב = ברא – "בראשית [זמן, בשעה טובה ומוצלחת] ברא" מקום טוב. "ברא אלהים" = טוב ברבוע. "את השמים ואת הארץ" ר"ת אהוה, שם הטוב), והוא סוד השרש של 10 (…3.162, "העשירי יהיה קדש להוי'") ועולה אל פעמים אמונה ("אל אמונה ואין עול צדיק וישר הוא". אמונה = ו פעמים טובצדיק = זה פעמים טוב ["אמרו צדיק כי טוב"], ישר = כי פעמים טוב).

[י]"ואתם הדבקים" הוא בסוד "אמר לדבק טוב הוא". יש בתנ"ך ב"פ "טוב הוא" – "ותרא אתו כי טוב הוא" "אמר לדבק טוב הוא" והם עולים יחד 3 פעמים טוב פעמים טוב הוא!סופי התיבות עולים טוב פעמים חוה, "אם כל חי", בעוד ראשי ואמצעי התיבות עולים טוב טוב ברבוע = טוב פעמים חיים.

[יא]והוא פרצוף הנצח באלב"ם כנודע.

פוסט זה פורסם בקטגוריה הקדמה לפרקי אבות. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s